הלכה ליום חמישי י"א שבט תשפ"ג 2 בפברואר 2023

"לֶדֶר"

שאלה: מה מברכים על "לֶדֶר"?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לח.), אמרו רבותינו, "טרימא", מברכים עליה בורא פרי העץ. מאי טעמא? במלתייהו קיימי כדמעיקרא. כלומר, טרימא, שהיא מאכל העשוי מרסק תמרים, מברכים עליו בורא פרי העץ, ומה הטעם לכך? משום שהפירות נשארים אותו דבר כפי שהיו בתחילה.

ונחלקו רבותינו הראשונים מהי בדיוק ה"טרימא". לדעת רש"י, מדובר בתמרים שכתש אותם קצת, ולכן מברכים עליהם בורא פרי העץ. ומשמע מדברי רש"י, שאם כתש ומיעך אותם לגמרי, יש לברך עליהם שהכל נהיה בדברו. וכן פסק הרמ"א (בסימן רב).

אבל רבינו הרמב"ם (בפ"ח מהלכות ברכות ה"ד) פירש, שהטרימא, עשויה מתמרים, שהוציא מהם את הגרעינים, ומיעכן ביד היטב היטב עד שעשאן כעין עיסה. ובכל זאת מברכים עליה בורא פרי העץ, משום שעדיין הפירות, כלומר התמרים, נשארים במצב דומה למה שהיו בתחילה. וכן פסק מרן השלחן ערוך, "תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם עיסה, והוציא מהם גרעיניהם, אפילו שכך, לא נשתנתה ברכתם, ומברך עליהם בורא פרי העץ".

והנה הלדר המצוי בזמנינו, (שנקרא באנגלית (Fruit leatherעושים אותו בדרך כלל ממשמשים מעוכים היטב, עד שהם נעשים כמין עיסה אחת, ומשטחים אותה עד שנעשית כמין דף. ולדעת מרן השלחן ערוך, יש לברך עליו "בורא פרי העץ", שהרי ברכת המשמש היא "בורא פרי העץ", ולכן אף על פי שמיעך את הפירות היטב, לא נשתנית ברכתם. כמו שמבואר בגמרא ובדברי הרמב"ם.

אבל לדברי רש"י, שבגמרא מדובר דוקא במקרה שלא מיעך את הפירות לגמרי, הרי שיש לברך על הלדר שהכל נהיה בדברו. ונראה שכן דעת הרמ"א. וכן המנהג פשוט אצל האשכנזים, שמברכים על הלדר "שהכל נהיה בדברו".

ובאמת שרבים מן הספרדים נהגו לברך על הלדר "שהכל נהיה בדברו", כפי דעת הרמ"א. ואף על פי שאנו פוסקים תמיד כדעת מרן השלחן ערוך, מכל מקום מאחר ויש בדבר מחלוקת הפוסקים, ומאחר וגם לדעת מרן השלחן ערוך, אם יברך על הלדר שהכל נהיה בדברו, יצא ידי חובתו, לכן נהגו לברך שהכל. וכן כתב הגאון רבינו יוסף חיים בספרו שו"ת רב פעלים (או"ח סימן כח).

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה נוהג לברך על הלדר בורא פרי העץ. וטעמו הוא, משום שאין לחשוש במקרה זה לדעת הרמ"א, שהרי לגבי לדר, גם הרמ"א יודה שאם בירך בורא פרי העץ, יצא ידי חובתו, שהרי אין זה שקר, לברך על הלדר "בורא פרי העץ", שהרי סוף סוף הוא בא מפרי העץ. ולכן להלכה למנהג הספרדים יש לברך על הלדר בורא פרי העץ, ולמנהג האשכנזים יש לברך עליו שהכל נהיה בדברו. (ראה בשו"ת יחוה דעת ח"ב סימן לה).

אולם יש מיני לדר שהם פשוטים יותר, ומיוצרים בצורה תעשייתית, ומערבים בהם חומרים שונים ומשונים, סוכר ומיני תמציות, ועליהם יש לברך שהכל נהיה בדברו לכל הדעות. כי רק על לדר שמיוצר מפירות ממש, יש לברך "בורא פרי העץ".

שאלות ותשובות על ההלכה

הראש"ל הרב יצחק יוסף אמר שמנהג מרן היה לברך על לדר שהכל, לא כמו שכתבתם! כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

מרן זצ"ל היה מברך על לדר העץ. וכן אמר הגאון הראש"ל בשיעור פרשת בשלח שנת התשע"ה. (ראה בספר השיעור השבועי עמוד קנה).

ביביע אומר ח"ז סימן כט ובחזון עובדיה מרן זצוק"ל כתב לברך על הלדר שהכל! ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

גם ביביע אומר, וגם בחזון עובדיה ט"ו בשבט (עמוד קלו) פסק כדעת מרן, לברך עליו בורא פרי העץ.

בהמשך לעניין הלדר, האם קיימת בעיה באכילתו מבחינת תולעים? הרי ידוע, שבמשמש הרבה פעמים קיימים תולעים, ובלדר שמעכו וריסקו אותו וכו', לא ניתן לבדיקה האם מתולע. י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

רוב המשמשים בדרך כלל אין בהם אפילו מיעוט המצוי שמתולעים. ועוד, שבלדר הם נמעכים לגמרי, ובטלים בששים. לכן מותר לאכול לדר. ולדר שהוא טבעי לגמרי, יש מחמירים לבדוק אותו באופן כללי כנגד האור, לראות אם אין שם איזה חרק. והנסיון הוכיח שאם הוא טרי, הוא נקי לגמרי.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה