הלכה ליום שלישי י"ז טבת תשפ"ג 10 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

משה בן יוסף ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

המשפחה

תליית בגדים יבשים בשבת

בהלכה הקודמת, ביארנו שאסור לתלות בגדים רטובים בשבת על מנת לייבשם, ודבר זה אינו אסור מן התורה, אלא מתקנת חכמים שתקנו שלא יעשו כן בכדי שלא יבאו לחשוד באותו אחד התולה בגדיו בשבת, שכיבס את הבגדים בשבת.

ועתה עלינו לדון, אם יש איסור לתלות בשבת בגדים שהם יבשים כבר, או שאין בזה איסור.

ובענין זה דן הגאון רבינו יוסף חיים, וכתב שאפילו בגדים יבשים אסור לשטוח (לתלות) בשבת על גבי חבלי הכביסה, שהרי הרואים אינם יודעים אם הבגד הוא יבש או רטוב, ויבואו לחשוד באותו אדם שתלה את בגדיו, שבודאי כיבסם בשבת. או יחשדוהו שהבגד מכובס רק בחלקו, שהיה עליו כתם והוא כיבסו לבדו, ואחר כך תלה את הבגדים. לפיכך אסור לתלות בשבת גם בגדים יבשים. וכדברי רבינו יוסף חיים, פסק לפני שנים רבות הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, בספר ילקוט יוסף חלק ג, שיש להחמיר שלא לתלות אפילו בגדים יבשים לגמרי בשבת, משום מראית העין.

השגת מרן זצ"ל על דברי רבי יוסף חיים זצ"ל
אולם אחר הדברים האלה, מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו הליכות עולם חלק ג, העיר על דברי רבינו יוסף חיים, מדברי המגן אברהם, שכתב שדוקא כאשר הבגדים רטובים ממש, אז אסור לשוטחם שיתיבשו, אבל אם הבגד אינו רטוב, לא גזרו חכמים שלא לשטחו לייבוש בשבת. שאין זה בכלל הגזירה כלל ועיקר. וכן משמע מדברי עוד רבים מגדולי האחרונים, שאף אם יש לאסור תליית בגדים שהם רטובים אפילו בחלק קטן מהם, מכל מקום בגד שאינו רטוב בכלל אין לאסור לשטחו בשבת, אפילו אם עושה כן באותו אופן שהוא שוטח את הבגדים לייבוש.

וכן משמעות הדברים, במה שאמרו רבותינו "לא ישטח אדם כליו בשבת אפילו מן הזיעה", משמע דוקא אם הם רטובים מעט אז אסור לשוטחם, אבל אם הם אינם רטובים כלל, מותר לשוטחם. ומכל מקום המחמיר לכתחילה לחוש לדעת רבי יוסף חיים ולתלותם באופן אחר שיהיה ניכר שאינו בא לייבשם, תבא עליו הברכה. וכן פסק הגאון הראש"ל בספר ילקוט יוסף.

ולסיכום: מותר לתלות בשבת בגדים שאינם רטובים כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

ממש מבלבל עניין מראית העין, אם תליתי בגד ערב שבת וראו אותי מוציא לאחר כניסת שבת זה גם נכנס למראית עין כי מאיפה יודעים ממתי תליתי
כנ"ל לגבי בגדים יבשים, מאיפה ידעו שאני תולה בגדים שהם לא רטובים? המראית עין עדין קיימת.
הרי נאמר והייתם נקיים מה' ומישראל י"ח טבת תשפ"ג / 11 בינואר 2023

מה שגזרו חז"ל, זה מה שיש להזהר, ואי אפשר לחשוב כל הזמן על אפשרויות של מראית העין כי לא יהיה לדבר סוף.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה