הלכה ליום שלישי י"ב טבת תשע"ז 10 בינואר 2017

נורה הנכבית באמצעות חיישן - דלת אוטומטית

בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור להכנס בשבת לחדר, שמותקנות בו נורות הנדלקות באמצעות חיישנים שמרגישים בכניסת האדם לחדר.

לאור מה שהסברנו, עלינו לדון בשאלה שבאה לפנינו:

שאלה: בליל שבת, הלכתי לתומי ברחוב בשכונת גאולה בירושלים, וכשהתקרבתי לחלון ראווה של חנות, נדלקה לפתע נורה המאירה את האזור שלי. הבנתי, שמיד עם צאתי מהאזור, הנורה תחזור ותכבה. האם היה עלי להשאר באותו מקום כל השבת?

תשובה: באמת שלכאורה לפי מה שהסברנו, שהדלקת נורה על ידי חיישן אסורה מן הדין, אם כן הוא הדין שעלינו לאסור גם לצאת מהאזור שבו דלוקה הנורה, שהרי הכיבוי בשבת אסור, כשם שאסורה ההדלקה.

אולם באמת שיש חילוק גדול בין כיבוי נורת חשמל, לבין הדלקתה. כי הדלקת נורת חשמל, בדרך כלל היא אסורה מן התורה, מה שאין כן כיבוי נורת חשמל בשבת, אינה אסורה מן התורה, מפני שהתורה לא אסרה לכבות "גחלת של מתכת" בשבת, כלומר, בתוך נורת החשמל, יש לכל היותר אש על גבי מתכת. ואש כזו, אין איסור לכבותה בשבת מן התורה, אלא מדרבנן בלבד. וכמו שהסברנו בהלכות יום טוב, שלא אסרה התורה כיבוי בשבת, אלא כשמכבה את האש, מפני שהוא צריך אחר כך את הפחמים וכדומה, כמו שמבואר במסכת שבת (דף עג.), אבל כיבוי גחלת כזו של מתכת, אין בה איסור אלא מדרבנן.

ומאחר והאדם היוצא מן האזור שדלוקה בו נורה, לא איכפת לו במה שיכבה האור לאחר צאתו, הרי שמותר לו לצאת מאותו אזור, משום שנחשב הדבר ל"פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן". ובעזרת ה' עוד נבאר את הענין הזה בעתו ובזמנו.

וכיוצא בזה יש להורות לגבי אדם שעבר בדרכו ליד בנין משרדים, ויש שם "דלת אוטומטית", שנפתחת כאשר אנשים עוברים בסמוך אליה, והוא יודע שמיד כאשר הוא ימשיך בדרכו, הדלת תסגר. הרי שעל פי ההלכה מותר לו בהחלט להסתלק משם, משום שאין איסור בסגירת הדלת אלא מדרבנן, שאין שם הבערה כלל, וגם לא אכפת לו בכלל מסגירת הדלת שאינה שייכת לו, וענין כזה מותר בשבת בלי חשש.

ולסיכום: למרות שאסור להכנס בשבת למקום שנדלקת בו נורה באופן אוטומטי, מכל מקום אם אדם טעה ונכנס לאזור כזה, שנדלקה שם נורה, או נפתחה דלת אוטומטית, על פי הדין מותר לו לעזוב את המקום בשבת, למרות שהנורה תכבה והדלת תסגר.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהקשר להלכה שמרן זצ"ל אסר, לא מובן לי שכן כל מלאכה מהתורה שאינו מתכווין לה יורדת דרגה לאיסור דרבנן וגם לא איכפת ליה והרי לנו פסיק ריישא שמותרת, שכן הוא אינו מדליק אלא עובר בכניסה. י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

נכון שהוא פסיק רישיה, אבל פסיק רישיה דניחא ליה, אסור. ופסיק רישיה באיסור תורה, כמו במקרה שלפנינו, אפילו דלא ניחא ליה, אסור.

האם זה גם בנורות אלידי שהוי דרבנן?
זה נפק"מ להלכה להרבה מתושבי אזורינו בפלורידה שבארה׳ב. י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

גם בנורות לד וכדומה, יש איסור דרבנן בהדלקן בשבת. ולכן אין להקל בזה אפילו בנורות אלה. ורק במקרה שזה שעובר שם אינו נהנה בכלל מהדלקת הנורות הללו, יש מקום לדון להקל.

לכאורה בדין של הדלקת נורות לד וכד' זה העברה דאורייתא! כי המתג המדליק אותו ומעביר לו חשמל, זה פעולת הבערה? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

בהפעלת המתג והזרמת החשמל אין איסור תורה לפי דעת מרן זצ"ל. ורק מצד הבערת הנורה יש איסור.

מה דין הדלקת נורות PL ונורות לד, שאין בהן אש כלל, ולכן אינן דומות לגחלת אף לא לשל מתכת? י"ג טבת תשע"ז / 11 בינואר 2017

אף על פי שאין איסור תורה בהדלקתן, מכל מקום יש בזה איסור מדרבנן. (וכוונתינו לגבי הלד, אבל סוג הנורה השני שציינת, אינו מוכר לנו).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה