הלכה ליום רביעי א' טבת תשפ"א 16 בדצמבר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמנו היקרה

אסתר יהודאי בת חיים וסלטנה ז"ל

שהיום יום פקודת שנתה
ת.נ.צ.ב.ה.
ותעמוד לגורלה לקץ הימין.

הוקדש על ידי

בניה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית.

מאמתי מונים ארבע שעות?
בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף שעה שלישית מהיום. כלומר, שעה אחת קודם סוף זמן תפלת שחרית. והזכרנו כי נחלקו הפוסקים מאמתי לחשב את השלוש שעות, האם יש לחשבן מזמן עלות השחר (שהיא שיטת המגן אברהם), או מזמן זריחת החמה המאוחר יותר (והיא שיטת הגר"א). וכפי שנחלקו בזה לענין קריאת שמע, כמו שכתבנו בהלכה הקודמת, כן נחלקו בזה לענין זמן תפלה. שיש אומרים שמחשבים את השעות מזמן "עלות השחר", ויש חולקים ואומרים שיש לחשב את הזמן מזריחת החמה (שהיא מאוחרת מזמן עלות השחר).

ולהלכה, לענין קריאת שמע, כבר כתבנו שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, יש לחשב את הזמנים מעמוד השחר, שהוא זמן קריאת שמע על פי "המגן אברהם" המודפס בלוחות השנה. אולם באמת שמרן רבינו זצ"ל הביא לעומת זאת את דברי הרבה פוסקים שהולכים בדרכו של הרמב"ם, ופסקו שיש לחשב את הזמנים מזמן "זריחת החמה", וכן נראה שסובר רבינו סעדיה גאון (בסידור עמוד יב), שהיה קדמון עוד לפני תקופת הראשונים. ולכן אפילו לענין זמן קריאת שמע שהיא מן התורה, פסק מרן זצ"ל שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת "הגר"א". וכל שכן לגבי סוף זמן תפלה, שזמנה לא נקבע מן התורה, אלא מדרבנן (מדברי חז"ל) בלבד, ובזה יש להקל  ולחשב את הארבע שעות מזמן זריחת החמה (שהוא זמן הנץ החמה המודפס בלוחות השנה).

כיצד מונים ארבע שעות מהיום
וארבע שעות שאמרנו שיש למנות, אינן ארבע שעות רגילות, אלא שעות זמניות. וכיצד מחשבים שעות זמניות? יש לחלק את משך היום, מזריחת השמש ועד שקיעתה לשנים עשר חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. (ולכן בימות הקיץ, שהימים ארוכים, שעה זמנית נמשכת בערך כשעה ועשר דקות, ובימות החורף שהימים קצרים, שעה זמנית מתקצרת יותר).

וכן נוהגים ברוב המקומות, שהמנינים הקבועים לתפלת שחרית הם בתוך ארבע שעות מזמן זריחת החמה. ורק בקצת מקומות שאינם מדקדקים כראוי במצוות, קובעים מנינים לתפלת שחרית בשבתות, אחר ארבע שעות זמניות. (וסוף ארבע שעות בארץ ישראל בתחילת החורף, הוא בערך בשעה תשע ועשרים בבוקר, וכפי שמודפס בלוחות).

ובהלכה הבאה נבאר כיצד יש לנהוג, אם כבר חלפו ארבע שעות מהיום, האם עדיין מותר להתפלל?

שאלות ותשובות על ההלכה

אישה שנוהגת להתפלל שחרית ומנחה והתפללה ביום אחד תפילת העמידה של שחרית לאחר הזמן, כלומר לאחר השעה 10:00 בבוקר. האם נחשב לה שהתפללה שחרית? ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

עד חצות היום, עולה לה התפלה. לכן, אם התפללה בשעה עשר, אינה צריכה להתפלל פעמיים מן הדין.

בקשר להלכה המצורפת, האם בכל זאת יש הבדל בן הגברים לנשים כאשר מדובר בזמנים שבתוך השש שעות כלומר, מאחר והאישה אינה מברכת בשם ומלכות בברכות בקריאת שמע האם בכל זאת צריכה להקפיד על הקריאה בזמנה או שאין זה משנה כי אינה מברכת? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!
האשה אינה מחוייבית בקריאת שמע, לכן אינה חייבת גם בזמן קריאת שמע. ונכון שתקרא קריאת שמע מתי שמתפללת, בכדי לקבל עול מלכות שמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

בהלכה הקודמת ששלחתם נאמר שאם עברו 3 שעות מאז תפילת שחרית, כשמתפלל עדיף שיתחיל קודם בקריאת שמע, ואז ימשיך את התפילה כרגיל, כדי לצאת חובת ק"ש של שחרית בזמן שהכי נכון ולצאת מספק.
אז האם צריך להגיד את כל הפרשיות של ק"ש, או פרשה אחת? (כי זה משנה את הסדר אם אומרים את כל הפרשיות, האם מספיקה הפרשה הראשונה?) 
והאם מותר גם להגיד ברכות השחר לאחר שעברו 4 שעות זמניות? כלומר ב11 בבוקר? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!

כשקוראים קריאת שמע בזמנה, יש לקרותה עם כל שלשת הפרשיות. ועל כל פנים, יש לקראה עם שני הפרשיות הראשונות שהן מן התורה.
ויש לברך ברכות השחר מתי שנזכר שלא בירך, עד שקיעת החמה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה