הלכה ליום שלישי י"ד אלול תשס"ז 28 באוגוסט 2007

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לרחלי בת גרוניה

הוקדש על ידי

לירון דראל

שליח צבור

חובה קדושה על כל קהל בישראל לדקדק בבחירת שליח צבור לימים נוראים, משום ששליח הצבור הוא שמעלה תפילת הצבור לפני אבינו שבשמים, ונחשב כעין סניגור לצבור המתפללים, ולכן יש לדקדק שיהיה בן תורה וירא שמים, ואמרו בגמרא במסכת תענית (טז.) שצריך שיהיה ביתו ריקם מעוונות, דהיינו שאין בבניו ובבני ביתו והנלווים אליו עובר עבירה, ולפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם השליח צבור שולח את בניו ובנותיו להתחנך במוסדות חילוניים, (וכל שכן אם מוסרם להתחנך במוסדות של רפורמים וקונסרבטיבים) הרי הוא גורם להם שיצאו לתרבות רעה, ואין לך מי שביתו אינו ריקם מעוונות גדול מזה, ובודאי שאינו ראוי להיות מליץ יושר בתפילתו, בין ישראל לאביהם שבשמים, שאין קטיגור נעשה סניגור.

וכמו כן פשוט שאין למנות שליח צבור בעל עבירות, כגון מחלל שבת או מגלח זקנו בסכין, או אדם שיש בו עון גזל וכיוצא בזה.

לכתחילה ראוי שיהיה השליח צבור נשוי, ושיהיה מבן שלשים שנה ומעלה. ובטעם הדבר שיש מעלה יתירה לאדם שמלאו לו שלשים שנה, כתבו הארחות חיים והכל בו, כי בן שלשים שנה ומעלה, לבו נשבר ונכנע ביותר, ונאמר "לב נשבר ונדכא אלהים לא תבזה". אולם כל זה רק לכתחילה, אך אם אין בנמצא אדם ירא שמים שיש בו את התנאים הללו, רשאים לקחת אדם צעיר לימים, ואפילו הוא רווק, בכדי לכהן כשליח צבור, בתנאי שיש בקרבו יראת אלהים טהורה.

כתב רבנו הרשב"א, שיותר טוב לקחת שליח צבור בשכר מאשר בחינם, כדי לגדור גדר בפני אנשים שאינם הגונים שקופצים בראש, וגם על ידי זה יהיה השליח צבור אחראי וזהיר בתפילתו ובכל הכרוך בה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה