הלכה ליום שלישי כ"ו תמוז תשפ"א 6 ביולי 2021

"מזרח"

שאלה: מדוע מתפללים דוקא לצד מזרח?

תשובה: נאמר בספר מלכים, לאחר שבנה שלמה את בית המקדש, עמד והתפלל לפני ה', כמו שנאמר "וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיִם וַיֹּאמַר, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וכו', וְהִֽתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ", ומכאן למדו רבותינו במסכת ברכות (ל.), שבשעה שעומדים להתפלל (תפלת שמונה עשרה), יש להתפלל לכיוון ירושלים ובית המקדש.

ולכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן צד), "בקומו להתפלל, אם היה עומד בחוץ לארץ, יכוין את פניו כנגד ארץ ישראל (וכו'). ואם היה עומד בארץ ישראל, יכוין את פניו כנגד ירושלים, ואם היה עומד בירושלים, יכוין את פניו כנגד המקדש".

וכתב רבינו הטור, שהיה חי באירופה, "ואנו שמחזירים (מכוונים) פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של ארץ ישראל, וכשנחזיר פנינו למזרח נמצאנו מתפללים כנגד ירושלים". כלומר, מאחר וארצות אירופה נמצאות במערבה של ארץ ישראל, הרי ארץ ישראל נמצאת בצד מזרח שלהם, ולכן נהגו האשכנזים ושאר יושבי אירופה להתפלל באופן כללי לצד מזרח.

וככל הדברים האלה כתב גם רבינו הרמ"א בשלחן ערוך, שבכל מדינות האשכנזים נוהגים להתפלל לצד מזרח, מפני שהם יושבים למערבה של ארץ ישראל. ולכן גם בארצות הברית, שהיא מערבית לארץ ישראל, נוהגים להתפלל (פחות או יותר) לצד מזרח. אבל מי שגר למזרחה של ארץ ישראל, ולמשל הנמצא בסין או בהודו, בודאי שיתפלל למערב, שהוא הצד הנכון לתפלתו. וכן בכל מדינה ומדינה לפי מקומה, יש להתפלל לצד ארץ ישראל. ובארץ ישראל עצמה, לעולם יש להתפלל לצד ירושלים, ומי שנמצא בעיר שהיא צפונית לירושלים (למשל בעיר שכם), עליו להתפלל לצד דרום, והנמצא דרומית לירושלים (למשל בחברון) עליו להתפלל לצד צפון.

וכן בירושלים עצמה, לעולם יש להתפלל לצד מקום המקדש, ואין צד קבוע שאליו יש להתפלל. ואותם שטועים לחפש תמיד את צד מזרח לפי כיון זריחת השמש, טעותם נובעת מהביטוי שנעשה למטבע לשון בפי האשכנזים, לקרוא לצד התפלה תמיד "מזרח", ואינם יודעים שאין לכוין אלא לצד ארץ ישראל וירושלים והמקדש.

וכשיבנה בית המקדש במהרה, אז נזכה לעלות ולראות לפני ה', ונזכה שישמע ה' לקול תפלותינו, ויחוש לגאול אותנו גאולת עולמים במהרה בימינו אמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

בהלכות חנוכה מרן זצ״ל כותב (חזו״ע מח) שאת החנוכיה בבית כנסת יש לשים על שולחן מימין לארון קודש שהוא צד דרום של ביהכ״נ וכו׳. לכאורה זה תלוי במה שכתבתם שתלוי איפה הבית כנסת ממוקם, מצפון לירושלים או מדרום לירושלים א״כ למה נקט מרן זצ״ל בזו הלשון? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

מסתבר שנקט מרן זצ"ל בזו הלשון, מפני שכן הוא ברוב המקומות. וכן היה בבית הכנסת של מרן זצ"ל, שההיכל פנה למזרח, והנרות מימין להיכל בצד דרום של בית הכנסת. אבל העיקר הוא להניח את הנרות בדרום, כי הרוצה להחכים ידרים, וכן היו הנרות בבית המקדש, ולאו דוקא מימין ההיכל. ואף לגבי המקדש נחלקו התנאים היכן היה מקום המנורה. וכבר ראיתם שיש בזה מנהגים אחרים כמו שכתב בחזון עובדיה שם, ונהרא נהרא ופשטיה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה