הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשע"ז 30 בנובמבר 2016

הכנסת כלב לבית הכנסת

שאלה: האם מותר לאדם עיור להכנס עם הכלב שלו לבית הכנסת?

תשובה: בגמרא במסכת מגילה (כח.) תנו רבנן, בתי כנסיות אין נוהגין בהם קלות ראש, אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין נאותין בהן. ומבואר בדברי רבותינו הראשונים, כי יש חיוב לנהוג ביראה עם בית הכנסת, כעין מה שהיה חיוב לנהוג במורא בבית המקדש. ויש אומרים שאיסור זה הוא מן התורה.

ולענין הכנסת הכלב לבית הכנסת, עלינו לדון אם יש בזה איסור משום "מורא בית הכנסת" או לא. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל לא דן בזה בספריו, ואנו נביא מהנראה בדברי הפוסקים בזה.

והנה הדבר ברור, שקדושת הר הבית והעזרה של בית המקדש, חמורים יותר מקדושת בתי הכנסת שלנו. ולכן אם נמצא ראיה לכך שהיו מכניסים בהמות להר הבית, נוכל ללמוד גם לגבי הכנסתם לבית הכנסת. ובאמת שבבית המקדש היו נוהגים כל ישראל להכנס עם הבהמות שלהם כדי להקריב אותם על גבי המזבח. ואם כן מצאנו שאין איסור בהכנסת בהמה לבית המקדש, ובודאי שאין בזה איסור בבית הכנסת, ובפרט שהכנסת הבהמה נעשית לצורך התפילה, כדי שיוכל העיור להגיע לבית הכנסת ולהתפלל. ובמשנה במסכת שקלים (פ"ז) מבואר שהיו מכניסים בהמות להר הבית כדי למכור אותן לעולים לרגל. ומוכח שאין איסור בהכנסת בהמות לבית המקדש, וכן הדין לגבי בית הכנסת.

ויש שרצו להחמיר בזה לגבי כלב, באומרם שהכלב הוא חיה בזויה לעומת בהמות האחרות שאפשר להכניסם לבית הכנסת. ומכל מקום מאחר ולא מצאנו בדברי רבותינו פסול מיוחד בהכנסת כלב לבית הכנסת, נראה יותר שהכנסתו לבית הכנסת אינה פגיעה ב"מורא" מבית הכנסת יותר מהכנסת בהמה אחרת. ובכל דברי הפוסקים שדנו בזה, לא מצאנו שחילקו בין הכנסת בהמה להכנסת כלב. גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חאו"ח סי' מה) כתב להקל בזה במקום צורך, שאם אין אפשרות אחרת, אז יש להתיר לעיור להכניס את כלבו פנימה לבית הכנסת. והביא ראיה לדבריו מהתלמוד ירושלמי. ואף שיש שכתבו לדחות את ראיית האגרות משה, מכל מקום הרי ידוע לנו שמותר להכניס בהמות אפילו לשטח הר הבית, וכן לבית הכנסת, ולא מצאנו סברא לאסור הכנסת כלב יותר משאר הבהמות. ובפרט אם אין ברירה אחרת, והכלב מתנהג בצורה שקטה והציבור לא מפחדים ממנו, אין סברא להחמיר כל כך על העיור ולמנוע ממנו את ההגעה לבית הכנסת כדי שלא יכניס את כלבו לשם.

וכן פסק הגאון הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף (הלכות קדושת ביהכ"נ), שיש להשתדל שישאירו את הכלב בחוץ, ובמקום שאין אופן אחר יוכל להכניסו פנימה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות בית כנסת

אורך השיעור: 01:04:33         הורד     (34.74 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

בזמנם לא היה שימוש כזה בכלבים כמו היום. רק בישובי הספר ולכן לא מצאו לפסוק בדבר שאינו שכיח, אך כיום מאחר שרבו הכלבים בבתים בעיקר של חילוניים כנראה הדברים שונים. לא נמצא כלב בבני ברק או במקומות של אנשים יראי השם אני לא מדבר נגד הפסיקה אלא בהסתכלות על הפסיקה. אין כל בעיה להשאיר את הכלב בחוץ ולעזור לעיוור להיכנס. כלב זה לא תינוק הוא עלול לעשות את צרכיו בבית הכנסת וגם להפחיד את הציבור שאפילו בורח מחתולים. ג' כסלו תשע"ז / 3 בדצמבר 2016

ראשית, כתבנו שהיו מכניסים בהמות טמאות. ואין סברא לחלק בין כלב לבין שאר בהמות.

שנית, גם בזמן חז"ל היה מצוי כלב, שמוזכר הרבה בתלמוד, ובפרט הרועים שהיו משתמשים בכלבים, ולא נזכר בשום מקום שאסור להכניסו.

שלישית, כלב מחונך, אין חשש שיעשה צרכיו בבית הכנסת.

ומה שכתבתם שאפשר להשאירו בחוץ. גם אנו כתבנו שפשוט שאם אפשר להשאירו בחוץ, אזי אין להכניסו פנימה.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה