הלכה ליום ראשון י' טבת תשע"ז 8 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור הרב הגדול מעוז ומגדול ללומדי התורה

רבי שאול (קצין) בן מזל בתושח"י

הרב הראשי דק"ק שערי ציון בניו יורק
שה' יתברך ירפאהו רפואה שלימה, ויאריך ימיו בטובה ובבריאות איתנה

הוקדש על ידי

הלכה יומית

דברי הספד על הגאון רבי משה שפירא זצ"ל

במוצאי שבת, הסתלק מאיתנו אחד מגדולי דורינו, הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. הגאון זצ"ל היה מגדולי תלמידי הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק, הוא היה מיחידי הדור בחכמת הקבלה, גאון של ממש הן בנגלה והן בנסתר, ודברי התורה שלו בעניני מוסר ומחשבה היו מפעימים את לב השומעים, ובכללם גם גדולי תורה, שהיו מעריצים את הגאון זצ"ל על גדלותו וצדקותו. רוב בני דורינו לא הכירו את הרב זצ"ל, שהיה בורח מן הכבוד. הוא היה מאיר פנים לכל אדם, והיתה לו קרבה מיוחדת לגדולי הרבנים בדור שלפנינו. גם לפני מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל זכה הגאון לעמוד, להציג בפניו שאלות חמורות.

מצעירותו, היה מוסר את חייו בשקידת התורה, מתוך עוני ודחק. הוא החליט שלא להתפרנס מן התורה, ולכן בחר לו דרך יחודית, שלא לקבל משכורת כדרכם של כל האברכים, אלא היה שוקד על דלתות התורה לשם שמים בלבד. ורעייתו הרבנית הצדקת שתחיה, הלכה עמו בדרכו, וכך חיו את חייהם בעניות ובדחק במשך שנים רבות.

הגאון זצ"ל לא היה מתפעל ממוסכמות, ובכל נושא היה מברר את דרכו בקדושה וטהרה, בעיון עמוק בכל חדרי התורה, וכך זכה להעמיד תלמידים יקרים מפז,השותים בצמא את דבריו.

עם כל גדולתו בתורה, לא שכח הגאון זצ"ל את העניים והמסכנים מכל, הם האנשים התועים בחשכה, הרחוקים מדרכה של התורה. הוא פעל רבות להשיב את בניו של ה' יתברך בתשובה שלימה. בין מקורביו, שזכו להדרכתו, ניתן למנות רבים מבעלי התשובה שבדורינו, ובכללם הרב אורי זוהר שליט"א, ועוד רבים וטובים.

בשנים האחרונות סבל הגאון יסורים רבים, ועם זאת השתדל להמשיך בדרך הקודש, בהרבצת התורה, ובסיוע ללומדי התורה.
זכותו תגן עלינו, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה