הלכה ליום ראשון ד' שבט תשפ"א 17 בינואר 2021

מליחת מלפפונים בשבת

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לפזר מלח על גבי מלפפונים בשבת?

תשובה: שורש השאלה, משום שבכל דיני התורה אנו פוסקים, ש"כבוש הרי הוא כמבושל", כלומר, מאכל שהוא כבוש, דינו כמאכל מבושל. ולכן, הואיל ואסור לבשל בשבת, כמו כן אסור לכבוש כבשים בשבת.

ואף על פי שכל המלאכות האסורות בשבת, הן המלאכות שהיו נהוגות במשכן, ובמשכן לא היו כובשים כבשים כלל. בכל זאת אסרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קח:) לכבוש כבשים בשבת, משום ש"כבוש כמבושל".

ועוד אסרו, לעשות דבר שנראה ככובש כבשים בשבת. ומטעם זה, פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן שכא סעיף ג), שאסור למלוח צנון בשבת, הואיל ובזמנם היתה רגילות לכבוש צנון, ובמליחתו, נראה הדבר כאילו בא לכובשו. לכן אסרו חכמים למלוח צנון בשבת.

וכן כל הירקות שיש רגילות לכבוש אותם, כגון מלפפונים, אסור למלוח אותם בשבת ולהשהות אותם עם המלח עד שיתחילו להזיע. ומכאן באה השאלה שלפנינו, שלכאורה אסור למלוח מלפפונים בשבת, ולהניח אותם כך כמה דקות.

ואמנם כן פסקו כמה מגדולי פוסקי זמנינו. אולם באמת שהמנהג להקל בזה, ורבים מכינים פרוסות מלפפון ומפזרים עליהם מעט מלח, וסומכים על כך שאין רגילות לכבוש מלפפונים, אלא כשהם שלמים. ולכן אין בדבר איסור כשהם חתוכים. (שבות יעקב ח"ב סימן יב). ועוד, שכאשר עושה כן לצורך הסעודה, נראה הדבר שאינו מתכוין לכבוש כבשים ממש. ויש כמה ראיות לסברא זו בדברי הפוסקים (עיין בספר מעשה השבת עמוד ריז ועוד). ולכן המיקל בזה יש לו על מה שיסמוך.

אולם בסלט ירקות שנוהגים לעשות, בודאי שאין חשש במה שמפזרים עליו מלח, משום שיחד עם המלח מפזרים עליו גם מעט שמן, ובאופן כזה מוכח מתוך מעשיו שאינו מתכוין למלוח את הירקות על מנת לכובשם (הליכות עולם ח"ד עמוד סה). ועוד, שרוב הירקות שבסלט, כגון עגבניה וחסה, אין דרך לכובשם כלל.

ולסיכום: מותר לפזר מלח על סלט ירקות בשבת. ובפרט כאשר שמים גם שמן על גבי הירקות. ומלפפונים שרוצים לפזר עליהם מלח בסמוך לסעודה, יש מחמירים שלא לעשות כן, והמיקל יש לו על מה שיסמוך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה