הלכה ליום שני ו' טבת תשפ"א 21 בדצמבר 2020

המתפלל באיחור רב – מנהג קצת אדמורי"ם

בהלכות הקודמות ביארנו, כי זמן תפלת שחרית נמשך עד סוף השעה הרביעית מהיום. ומי שטעה ולא התפלל עד שעה זו, יתפלל בדיעבד עד זמן חצות היום, שהוא זמן חצי היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל יוצא כרבע שעה לפני השעה שתים עשרה בצהרים.

והנה כל הפוסקים מודים, ששום אדם, בין איש ובין אשה, אינו רשאי להתפלל שחרית לאחר זמן חצות היום, כפי שלמדנו.

והנה נמצאו גם בזמנים הקדומים וגם בזמנינו, אנשים שאין יראת ה' בלבם, שמתפללים לאחר זמן חצות היום. ובודאי שאינם עושים כהלכה. אולם באמת שנמצאו ועד עתה נמצאים, כמה רבנים קדושים, שנוהגים להתפלל לכתחילה לאחר זמן התפלה, או לאחר חצות היום, ובכלל בכל עניני זמני המצוות עושים ככל העולה על רוחם, ומסבירים בזה טעמים שונים על פי הקבלה או הפשט.

והנה כבר דנו בזה כמה מגדולי האחרונים, ובספר שו"ת ארץ צבי (פרומר) גם כן דן בזה, וכתב ללמד זכות על אותם צדיקים שהיו מתפללים אחר זמן חצות היום, שטעמם הוא, משום שלפני שאדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת, היו כל הזמנים שוים לטובה וראויים לתפלה, ורק לאחר חטא אדם הראשון, נתקלקלו הזמנים, ובא אברהם אבינו ותיקן את הזמן של תפלת שחרית שיהיה ראוי לתפלה, ואחריו בא יצחק ותיקן את זמן תפלת מנחה, ויעקב תיקן תפלת ערבית. אבל הצדיקים השלימים במעשיהם, הרי הם בבחינת אדם הראשון קודם החטא, וכל היום כולו כשר ושווה בעיניהם לתפלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספר ילקוט יוסף חלק ראשון, כתב על דבריו, כי באמת "ההתנצלות קשה מן החטא", וחלילה וחס לסמוך על טעמים קלושים כאלה כדי להקל ולזלזל בדיני התורה, גופי התורה, ובודאי שלא נמצא בזמנינו ולא בשום דור מהדורות האחרונים מישהו שיוכל לומר על עצמו שמעלתו גדולה ממעלת מרן הבית יוסף והפוסקים שאסרו בכל התוקף להתפלל לאחר זמן חצות היום. לכן אותם שנהגו להתפלל כן, אינם עושים כדין, וברכותיהם ברכות לבטלה, ואף אם בכללם כמה צדיקים, טעות היא בידם. וכן דעת כל גדולי הפוסקים.

אך עדיין עלינו לדון, באיש או אשה, שרוצים להתפלל סמוך מאד לזמן חצות היום, האם רשאים לעמוד בתפלה כאשר ידוע שהתפלה תסתיים לאחר זמן חצות היום? (ומובן כי שאלתינו דנה לגבי תפלת העמידה, שהיא עיקר התפלה).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בזה בשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן לד), והביא בשם ספר בתי כנסיות, להגאון רבי אברהם בן עזרא, שכתב שמי שלא התפלל עד סמוך לחצות היום, באופן שאם יתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה יעבור זמן חצות קודם שיסיים להתפלל, יש להסתפק אם רשאי להתחיל בתפלה או לא. ולמסקנה העלה מרן זצ"ל שם, שאף על פי שתוך כדי התפלה יעבור זמן חצות היום, מכל מקום רשאי להתחיל בתפלה, כי הולכים תמיד אחר ההתחלה בענין זה, והביא ראיות לדבריו.

ולכן לסיכום: אין להתפלל שחרית בשום פנים ואופן לאחר חצות היום. אבל סמוך ממש לחצות היום, דקה אחת או שתיים, רשאי להתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה, אף שיסיים לאחר חצות היום.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה