הלכה ליום שני ט' טבת תשפ"ו 29 בדצמבר 2025

תפלת נדבה

שאלה: מהי תפלת נדבה? והאם מתפללים נדבה בזמנינו?

תשובה: כל התפלות שאנו מתפללים, תוקנו כנגד הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים, וכמו שנאמר "ונשלמה פרים שפתינו", כלומר, התפלות שאנו מתפללים, הם תשלום במקום הקרבנות שהיו נוהגים בהם בזמן שבית המקדש היה קיים. (ברכות כו:). ואף שגם בזמן שבית המקדש היה קיים היו מתפללים, מכל מקום לא היה בזה חיוב ממש שלוש פעמים בכל יום בנוסח התפלה שאנו מתפללים.

ומאחר ואדם יחידי רשאי לבוא לבית המקדש ולהקריב קרבן נדבה, כמו כן ראוי לומר שאדם החפץ בכך, רשאי לעמוד לפני ה' יתברך ולהתפלל תפלת נדבה.

ולכן מבואר במסכת ברכות (כא.), שמותר לאדם יחידי לעמוד ולהתפלל תפלת העמידה (תפלת שמונה עשרה) כנדבה לפני ה' יתברך. ותעמוד לו תפלה זו לזכות כמו קרבן נדבה. ואדם כזה שמוסיף תפלת נדבה לפני ה' יתברך, ראוי לקרותו "נדיב לב", כמו שנאמר בספר דברי הימים (ב): וַיַּעַן יְחִזְקִיָּהוּ וַיֹּאמֶר, עַתָּה מִלֵּאתֶם יֶדְכֶם לַה', גֹּשׁוּ וְהָבִיאוּ זְבָחִים וְתוֹדוֹת לְבֵית ה', וַיָּבִיאוּ הַקָּהָל זְבָחִים וְתוֹדוֹת "וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת".  

אולם כתב רבינו הרא"ש בתשובה (כלל ד סימן יג), שהמתפלל נדבה "צריך שיהא מכיר עצמו זריז, ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף בלא היסח דעת, שאז הוא נקרא: "נדיב לב עולות", אבל אם אינו מכוין יפה, הרי עליו נקרא: "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה', שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי". והוסיף רבינו הרא"ש, שהלואי שנוכל לכוין יפה בשלשה תפלות ביום.

כלומר, מסביר רבינו הרא"ש, שהרי תפלה בלא כוונה, הרי היא כגוף בלא נשמה, ולכן, שלושת התפלות שאנו מחוייבים להתפלל בכל יום, עלינו לעמוד בהם ולהשתדל לכוין כפי היכולת. אבל להוסיף תפלה נוספת, בדורותינו שהריכוז קשה מאד, הרי שלרוב בני האדם הדבר אינו רצוי, והעושה כן, הקדוש ברוך הוא קורא עליו "למה לי רוב זבחיכם".

ומרן השלחן ערוך (סימן קז), פסק כך: מי שרוצה להתפלל נדבה, רשאי לעשות כן, אך צריך שיוסיף איזה דבר (בקשה) בתפלתו. (כגון, בברכת רפאינו, יבקש רפואה לחולה, וכן על זה הדרך). וכתב עוד מרן השלחן ערוך, "הרוצה להתפלל תפלת נדבה, צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמיד בדעתו שיוכל לכוין בתפלה מראש עד סוף, אבל אם אינו יכול לכוין יפה, קוראים עליו "למה לי רוב זבחיכם", והלואי שיוכל לכוין בשלש תפלות הקבועות ליום. עד כאן.

ורבינו שמעון בר צמח, הרשב"ץ, כתב בחדושיו, "ולא ראינו בדורותינו מי שנוהג בתפלת נדבה", "ובדורות אלה נסתלקה תפלת נדבה לגמרי, ואין מתפללין אותה כלל". וכן פסק רבינו חיים אבולעפייא בספרו נשמת חיים (סימן ד), ש"בזמן הזה אין להתפלל תפלת נדבה כלל", וכן כתבו עוד מגדולי האחרונים.

לכן למעשה, אין להתפלל בזמנינו תפלת נדבה כלל. ובהלכות הבאות נבאר את האופנים שבו בכל זאת אנו צריכים ורשאים להתפלל תפלת נדבה.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה