הלכה ליום שני א' חשון תשפ"א 19 באוקטובר 2020

קידוש בסעודה שלישית

שאלה: האם יש חובה, או ענין, לקדש על היין בסעודה שלישית, כפי שעושים לפני הסעודה של הבוקר ביום השבת?

תשובה: כתב הרמב"ם (פ"ל מהלכות שבת ה"ט), "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתם על היין, ולבצוע על שתי כיכרות".

ולכאורה נראה, שכוונת הרמב"ם היא, שכשם שיש חיוב לקדש על היין בשתי הסעודות הראשונות של שבת, כלומר, סעודת ליל שבת וסעודת הבוקר, כמו כן יש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית.

ורבינו הטור (סימן רצא) הביא את דברי הרמב"ם, והעיר עליהם כך: "הרמב"ם כתב שגם בסעודה שלישית קובע על היין, ואדוני אבי הרא"ש לא היה מברך על היין לפני סעודה שלישית, שהרי קידוש היום הוקש לקידוש הלילה, וכשם שבלילה די בקידוש אחד על היין, כמו כן ביום די בקידוש אחד על היין לכל היום כולו". כלומר, גם רבינו הטור למד מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך העיר על כך, שקידוש היום שעושים בבוקר יום השבת, הרי הוא מספיק לכל היום כולו, ואין חובה לחזור ולקדש שנית לפני סעודה שלישית.

ובאמת שעוד כמה מרבותינו הראשונים הבינו מדברי הרמב"ם, שכוונתו לומר שיש חובה לקדש על היין לפני סעודה שלישית. אולם מרן הבית יוסף כתב, שמה שהבין הטור מדברי הרמב"ם שיש חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, אין זה נכון, כי באמת אין כוונת הרמב"ם בזה, אלא שיש חיוב לשתות יין בסעודה שלישית, אבל לא לערוך קידוש בראשיתה. והביא ראיה לדבריו מדברי הרמב"ם במקום אחר.

גם רבינו הרדב"ז (ח"ה סימן ב"א קד), שחי בזמנו של מרן הבית יוסף, כתב בפשיטות שאף הרמב"ם מודה שאין חובה לערוך קידוש לפני סעודה שלישית. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים.

גם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה (שבת ח"ב עמוד שמא), והעלה שאין חובה לקדש על היין בסעודה שלישית, וכפי שנוהגים כולם, שאין מקדשים על היין אלא בשתי הסעודות הראשונות דוקא. אבל בסעודה שלישית, אין חיוב בזה, רק טוב ממדת חסידות לשתות מעט יין תוך כדי הסעודה השלישית, כדי לצאת ידי חובת דעת הרמב"ם, שסובר שיש חיוב בזה על כל פנים בתוך הסעודה.

והוסיף על כך מרן זצוק"ל, שאף שיש אומרים שעל פי הקבלה נכון לקדש על היין לפני הסעודה השלישית, אין זה נכון, והוכיח מדברי רבינו האר"י שאין לקדש על היין בסעודה זו, רק יש ענין על פי הקבלה בשתיית מעט יין תוך כדי הסעודה. והדברים עולים בקנה אחד עם דברי הרמב"ם ז"ל.

ולסיכום: אין לקדש על היין לפני סעודה שלישית, אך טוב לשתות מעט יין בתוך הסעודה השלישית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה