הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ב 8 בדצמבר 2021

יין של שביעית שלא נתבער

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר דין ביעור שביעית, והוא, שכל מין פרי, שנגמרה עונתו, והוא אינו מצוי יותר בשדה, יש לבערו מן הבית (באמצעות הפקר).

פירות שהגיע זמן הביעור ולא נתבערו
בברייתא במסכת יומא (פג.) מבואר, שאסור לאכול פירות שביעית לאחר שהגיע זמן הביעור שלהם. ומפרש הגאון החזון איש (שביעית סימן יא סק"ו), שאיסור זה נלמד מסברא (על פי ההגיון), שמאחר וחייבה התורה לבער את הפירות, ממילא מסתבר שאם עבר הזמן והאדם לא ביער את הפירות, שוב אסור לאכלם.

אולם כתב בספר חרדים (פרק נה), ללמוד מדברי הרמב"ן, שכל האיסור באכילת פירות שעבר זמן ביעורם ולא נתבערו, הוא דוקא באופן שאותו אדם עבר במזיד על מצות התורה, ולא ביער את פירותיו, אבל אם לא נעשה כן אלא בטעות, כגון ששכח לבער את הפירות, שוב אין לאוסרם באכילה, אלא יבער מיד כשיזכר, על ידי זה שיפקירם בפני שלושה (כמו שביארנו), ולאחר מכן יחזור ויזכה בהם ויוכל לאכול מהם.

ואף שיש מרבותינו הפוסקים שכתבו להחמיר בזה, מכל מקום מאחר ואין האיסור בזה בזמן הזה אלא מדרבנן, פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י שביעית עמוד תקצא), שיש להקל בדבר, וכל שהפקירו את הפירות וחזרו וזכו בהם, מותר לאכלם ככל שאר הפירות, ואין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית.

יין של שביעית
והנה לגבי ענבים, זמן הביעור שלהם הוא לפני הקיץ של השנה השמינית, שאז כלים הענבים מן הכרמים. (כלומר, לפני קיץ התשפ"ג). ולכן היינות שיוצאו בארץ ישראל בשנת 2016, מכרמים של יהודים, יש בהם קדושת שביעית, והיה מן הדין לבערם. (וכן לעתים ביינות שיוצרו בשנת 2015). ולכן כל אדם שיש בידו יינות כאלה, ומצויין עליהם בסמוך לסימן הכשרות, שיש בהם קדושת שביעית, היה חייב מן הדין לבערם בזמנם, ואם הם לא נתבערו בשוגג, יפקירם עתה בפני שלושה, ויחזור ויזכה בהם כמו שביארנו.

והנה נדרשנו בזה לדברי רב אחד שהורה בשידור ברדיו, שיין מן השביעית הקודמת, ניתן לשתות ממנו, אך יש להזהר בו בקדושת שביעית. והדברים מורים כמה יש להזהר שלא למהר ולסמוך על כל תשובה הניתנת על ידי רדיו, כי לפי מה שביארנו, הרי שחובה לבער את היין הזה, ולאחר מכן שוב אין בו קדושת שביעית.

ספק מתי הוא זמן הביעור
אם יש ספק מתי הוא זמן הביעור, נחלקו הפוסקים כיצד לנהוג. (ועיין מה שפסק בילקוט יוסף עמוד תקפב). ובכלל דיני הביעור רבים הם, ואנו לא נגענו אלא במקצתם, וכל מקום ספק יש לשאול לפני תלמיד חכם הגון שיורה כיצד לנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכבוד הרב..
לא הבנתי את ספר חרדים האם מה שאמר שאם בנאדם לא ביער את פירותיו בשוגג אז לא עבר על איסור עם אכל מהם? זה כוונתו? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

המחלוקת היא האם כששכח ולא ביער, הפירות נאסרו באכילה או לא. ולדעת החרדים לא נאסרו באכילה אלא כשלא ביער בשוגג, אבל אם לא ביער במזיד, הפירות אסורים לעולם. 

לפני כשנה קיבלתי במתנה מהעבודה יין קדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין גוש עציון (מהשמיטה הקודמת). האם עליי להפקירו בפני שלושה? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

באופן מיידי עליך להפקירו בפני שלושה. אם הוא יצא מהיקב אחרי זמן הביעור (פסח תשע"ו), ויש עליו כשרות, כנראה שביערו כבר ביקב.

כת"ר נקט בפשטות, שפירות הקדושים בקדושת שביעית שביערום, שוב אין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית
אינני יודע מהי דעת הרב זצ"ל בנושא, אבל בספרי המלקטים ראיתי שצדדו להחמיר - שגם אחרי הביעור חייב לנהוג בהם קדושת שביעית – עיין בפר השמיטה סימן ט סעיף ח' הערה 3 ובמנחת שלמה א נא כ הסתפק בדבר
מקורות רבים נוספים ציין בספר 'דיני שמיטה השלם' בהוצאת 'דגל ירושלים', מהדורת תשע"ה עמוד רמו ט"ז טבת תשע"ה / 7 בינואר 2015

מקור הדברים בדברי החזון איש שביעית סימן יא אות ו. וכדעת הר"ש והרא"ש בפ"ט דשביעית. וכמו שכתב הגאון הראש"ל בילקוט יוסף שביעית החדש, עמוד תקפא. וכמו שכתב הרב מנחם שטרית בקובת בית הלל, כסליו תשע"ה.

עיינתי בילקוט יוסף , מה שציינתם עמ'  תקצ"א, לא מצאתי, אלא בעמוד  תע"ג ותפ"ז,
ומה שכתבתם שלאחר הביעור אין קדושת שביעית, הנה בעמ' תע"ה  כתב להיפך  שגם לאחר הביעור נוהג קדושת שביעית. י"ב טבת תשע"ה / 3 בינואר 2015

אכן, בילקוט יוסף במהדורא החדשה חזר בו בענין זה. ומומלץ לקנות מהדורא זו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה