הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ב 8 בדצמבר 2021

יין של שביעית שלא נתבער

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר דין ביעור שביעית, והוא, שכל מין פרי, שנגמרה עונתו, והוא אינו מצוי יותר בשדה, יש לבערו מן הבית (באמצעות הפקר).

פירות שהגיע זמן הביעור ולא נתבערו
בברייתא במסכת יומא (פג.) מבואר, שאסור לאכול פירות שביעית לאחר שהגיע זמן הביעור שלהם. ומפרש הגאון החזון איש (שביעית סימן יא סק"ו), שאיסור זה נלמד מסברא (על פי ההגיון), שמאחר וחייבה התורה לבער את הפירות, ממילא מסתבר שאם עבר הזמן והאדם לא ביער את הפירות, שוב אסור לאכלם.

אולם כתב בספר חרדים (פרק נה), ללמוד מדברי הרמב"ן, שכל האיסור באכילת פירות שעבר זמן ביעורם ולא נתבערו, הוא דוקא באופן שאותו אדם עבר במזיד על מצות התורה, ולא ביער את פירותיו, אבל אם לא נעשה כן אלא בטעות, כגון ששכח לבער את הפירות, שוב אין לאוסרם באכילה, אלא יבער מיד כשיזכר, על ידי זה שיפקירם בפני שלושה (כמו שביארנו), ולאחר מכן יחזור ויזכה בהם ויוכל לאכול מהם.

ואף שיש מרבותינו הפוסקים שכתבו להחמיר בזה, מכל מקום מאחר ואין האיסור בזה בזמן הזה אלא מדרבנן, פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י שביעית עמוד תקצא), שיש להקל בדבר, וכל שהפקירו את הפירות וחזרו וזכו בהם, מותר לאכלם ככל שאר הפירות, ואין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית.

יין של שביעית
והנה לגבי ענבים, זמן הביעור שלהם הוא לפני הקיץ של השנה השמינית, שאז כלים הענבים מן הכרמים. (כלומר, לפני קיץ התשפ"ג). ולכן היינות שיוצאו בארץ ישראל בשנת 2016, מכרמים של יהודים, יש בהם קדושת שביעית, והיה מן הדין לבערם. (וכן לעתים ביינות שיוצרו בשנת 2015). ולכן כל אדם שיש בידו יינות כאלה, ומצויין עליהם בסמוך לסימן הכשרות, שיש בהם קדושת שביעית, היה חייב מן הדין לבערם בזמנם, ואם הם לא נתבערו בשוגג, יפקירם עתה בפני שלושה, ויחזור ויזכה בהם כמו שביארנו.

והנה נדרשנו בזה לדברי רב אחד שהורה בשידור ברדיו, שיין מן השביעית הקודמת, ניתן לשתות ממנו, אך יש להזהר בו בקדושת שביעית. והדברים מורים כמה יש להזהר שלא למהר ולסמוך על כל תשובה הניתנת על ידי רדיו, כי לפי מה שביארנו, הרי שחובה לבער את היין הזה, ולאחר מכן שוב אין בו קדושת שביעית.

ספק מתי הוא זמן הביעור
אם יש ספק מתי הוא זמן הביעור, נחלקו הפוסקים כיצד לנהוג. (ועיין מה שפסק בילקוט יוסף עמוד תקפב). ובכלל דיני הביעור רבים הם, ואנו לא נגענו אלא במקצתם, וכל מקום ספק יש לשאול לפני תלמיד חכם הגון שיורה כיצד לנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכבוד הרב..
לא הבנתי את ספר חרדים האם מה שאמר שאם בנאדם לא ביער את פירותיו בשוגג אז לא עבר על איסור עם אכל מהם? זה כוונתו? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

המחלוקת היא האם כששכח ולא ביער, הפירות נאסרו באכילה או לא. ולדעת החרדים לא נאסרו באכילה אלא כשלא ביער בשוגג, אבל אם לא ביער במזיד, הפירות אסורים לעולם. 

לפני כשנה קיבלתי במתנה מהעבודה יין קדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין גוש עציון (מהשמיטה הקודמת). האם עליי להפקירו בפני שלושה? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

באופן מיידי עליך להפקירו בפני שלושה. אם הוא יצא מהיקב אחרי זמן הביעור (פסח תשע"ו), ויש עליו כשרות, כנראה שביערו כבר ביקב.

כת"ר נקט בפשטות, שפירות הקדושים בקדושת שביעית שביערום, שוב אין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית
אינני יודע מהי דעת הרב זצ"ל בנושא, אבל בספרי המלקטים ראיתי שצדדו להחמיר - שגם אחרי הביעור חייב לנהוג בהם קדושת שביעית – עיין בפר השמיטה סימן ט סעיף ח' הערה 3 ובמנחת שלמה א נא כ הסתפק בדבר
מקורות רבים נוספים ציין בספר 'דיני שמיטה השלם' בהוצאת 'דגל ירושלים', מהדורת תשע"ה עמוד רמו ט"ז טבת תשע"ה / 7 בינואר 2015

מקור הדברים בדברי החזון איש שביעית סימן יא אות ו. וכדעת הר"ש והרא"ש בפ"ט דשביעית. וכמו שכתב הגאון הראש"ל בילקוט יוסף שביעית החדש, עמוד תקפא. וכמו שכתב הרב מנחם שטרית בקובת בית הלל, כסליו תשע"ה.

עיינתי בילקוט יוסף , מה שציינתם עמ'  תקצ"א, לא מצאתי, אלא בעמוד  תע"ג ותפ"ז,
ומה שכתבתם שלאחר הביעור אין קדושת שביעית, הנה בעמ' תע"ה  כתב להיפך  שגם לאחר הביעור נוהג קדושת שביעית. י"ב טבת תשע"ה / 3 בינואר 2015

אכן, בילקוט יוסף במהדורא החדשה חזר בו בענין זה. ומומלץ לקנות מהדורא זו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה