הלכה ליום שני ה' חשון תשפ"ב 11 באוקטובר 2021

פרטי דינים הנוגעים לפירות שביעית

בהלכות הקודמות ביארנו שפירות וירקות הגדלות בשנת השמיטה בשדות של יהודים בארץ ישראל, יש עליהם קדושת שביעית. וביארנו שפירות הקדושים בקדושת שביעית, אסור לגרום להם הפסד.

קילוף פירות שביעית
מותר לקלף פירות וירקות של שביעית כדרך שמקלף בשאר שנים, ואין צריך להקפיד שלא יקלוף גם מעט מהפרי. אולם אין לקלף אלא פירות שהדרך היא לאכלם כשהם מקולפים, כגון בננה, מילון, מלפפון, תפוח וכיוצא בזה. אבל פירות שאין דרכם שיקלפו אותם, כגון עגבניה, משמש, אסור לקלפם.

וכמו כן מותר להסיר על ידי סכין חלקים מקולקלים שבפרי, אף על פי שעל ידי כן מסירים גם מעט מבשר הפרי עצמו.

קליפות הפירות
כבר הזכרנו שפירות שביעית שהתקלקלו לגמרי עד שאינם ראויים למאכל בהמה, אין בהם קדושת שביעית.

לפיכך, קליפות הפירות והירקות של שביעית, אם הן רעות מאד בטעמן, עד שאינן ראויות אפילו למאכל בהמה, כגון קליפות "קיוי" או בצל, אין בהן קדושת שביעית, ומותר להשליכן לאשפה.

אבל רוב הפירות והירקות, קליפותיהם ראויות למאכל בהמה, כגון קליפות מלפפונים ותפוחים ואגסים וכדומה, ולכן יש לשמרן בקדושת שביעית, ואסור להשליכן לאשפה, שהרי בכך הוא מפסיד פירות שביעית, אלא יש להשהותן במקום מיוחד, (כגון שקית נילון), עד שיתעפשו ויפסלו ממאכל בהמה, ואז תפקע קדושתן ויוכלו להשליכן לאשפה. (לפי שבאופן זה אין הוא גורם להפסד ישיר לפירות שביעית, אלא בדרך "גרמא", ואין בכך איסור).

וכמו כן, אם ירצה, רשאי להשליכן לאשפה בתוך שקית נילון סגורה היטב, שאז גם כן אינו גורם להם להפסד בידיו ממש. וכל זה דוקא בפירות שביעית ממש, או בקליפות הראויות עדיין למאכל בהמה, אבל קליפות פרי שאינן ראויות אף למאכל בהמה, כגון קליפות גרעינים וגרעיני משמש וכדומה, אף על פי שיש בהם מעט מלחלוחית הפרי, מותר להשליכן כמות שהן לאשפה.

גרעיני פירות שביעית
כשם שקליפות פירות שביעית, יש בהן קדושת שביעית אם הן ראויות למאכל בהמה, כן הדין בגרעיני הפירות, שאם הם ראויים למאכל בהמה, יש לשמור עליהם בקדושת שביעית, ואסור להשליכן סתם כך לאשפה, אלא יש להניחם בשקית ניילון כמו שביארנו.

מים שבישלו בהם פירות שביעית
מים שבשלו בהם פירות שביעית, כגון מרק ירקות, הרי שהמרק כולו קדוש בקדושת שביעית ואסור להפסידו. אבל מים שבשלו בהם תפוחי אדמה וכדומה, שטעמם טפל, אין בהם קדושת שביעית כלל.

פרחים של שביעית
פרחים של שביעית, אין בהם קדושה כלל, אלא שאסור לעסוק בגידולם, אלא במלאכות המותרות בשביעית. ויש להזהר בענין זה שלא לבוא לידי מכשול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בכלל לקנות פרחים בשביעית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

יש פרחים עם תעודת כשרות, ומהם מותר לקנות, כי עשו אותם בחוץ לארץ, או בשטח אילת וכדומה, או שהם משדות של גויים, או מהיתר מכירה.

האם פירות הבאים ממחללי שביעית אסורים באכילה? ט"ו חשון תשע"ה / 8 בנובמבר 2014

נחלקו בזה הפוסקים, ולמעשה אינם אסורים, אך אסור לקנותם מהמגדל כי אסור למסור בידו מעות שביעית

האם מותר להשליך בתוך שקית נילון סגורה בלי להמתין שיתעפשו? י' חשון תשע"ה / 3 בנובמבר 2014

יש להקפיד שהשקית תהיה סגורה, ואז מותר להשליכה לאשפה

אפשר לשים את הקליפות בקומפוסט? י' חשון תשע"ה / 3 בנובמבר 2014

אפשר לשים אותם בשקית מנוקבת שיהפכו לקומפוסט, אבל אין לזרוק קליפות למקום שיש בו כבר קומפוסט שעל ידי זה נפסדים מיד עם השלכן.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה