הלכה ליום חמישי י"א אלול תשפ"א 19 באוגוסט 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה אדרי בת עזיזה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

כי זוכר כל הנשכחות אתה

מתוך דברי מרן רבינו זצ"ל לכבוד ימי חודש אלול (בתוספת מועטת)

אנו אומרים בתפלת המוסף של ראש השנה: "כי זוכר כל הנשכחות אתה". ופירשו בעלי המוסר, מהו מה שנאמר "זוכר כל הנשכחות"? שהכוונה בזה, כי הנה האדם שחטא, והשתדל לחזור בתשובה שלימה, וכל ימיו היה זוכר את חטאו ומצטער על מה שעשה, כמו שנאמר "וחטאתי נגדי תמיד", ומבקש סליחה ומחילה מה' יתברך, כביכול הקדוש ברוך הוא שוכח מהחטא ההוא, וכמו שאמרו בתלמוד ירושלמי (פאה פ"א סוף הל' א), שאף על פי שאין שכחה לפני הקדוש ברוך הוא, מכל מקום על עוונותיהם של ישראל, הוא נעשה כאילו הוא שוכח, ולמדו כן מתוך המקרא. וכן נאמר בתהלים, "נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה".

אבל אם אדם נכשל בחטא, ונשאר בחטאו, כי אינו חוזר בתשובה שלימה, ואדרבה, הדברים נשכחים מלבו, כי אינו שם לב כל כך לחטאיו. או שחושב בלבו שאין רע כל כך במעשיו, ולכן מסירם ומשכחם מלבו. הרי שאז זוכרים לו בשמים את ה"נשכחות", ומענישים אותו על כך.

וזהו מה שנאמר "זוכר כל הנשכחות אתה", "הנשכחות" ולא ה"נזכרות", כי את החטאים שהאדם זוכר בלבו, לא זוכרים לו בשמים, אבל את החטאים שהוא שוכח, הם "הנשכחות", אותם זוכרים לו לעולם.

ולעומת זאת גם במעשי המצוות, מי שעשה מצוה, כגון צדקה וגמילות חסד, והוא זוכר את המצוה ומתפאר בה, שוכחים לו את אותה המצוה, ואין מזכירין לו אותה בשמים לזכותו בשכר, אבל העושה מצוה ושכח ממנה בהיותו טרוד לעסוק במצוות אחרות, והולך מחיל אל חיל בתורה ובמצוות, וכמו שנאמר "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ", מזכירים לו בשמים את המצוה שעשה, וזוכרים לו כל הנשכחות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. (ראה במאור ישראל דרשות, עמוד ח).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה