הלכה ליום חמישי כ"ג אלול תשפ"ד 26 בספטמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבי היקר

הרמן (צבי) בן רבקה ז"ל

שלפני שש שנים הלך לבית עולמו והשבוע חל יום אזכרתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו

כי זוכר כל הנשכחות אתה

מתוך דברי מרן רבינו זצ"ל לכבוד ימי חודש אלול (בתוספת מועטת)

אנו אומרים בתפלת המוסף של ראש השנה: "כי זוכר כל הנשכחות אתה". ופירשו בעלי המוסר, מהו מה שנאמר "זוכר כל הנשכחות"? שהכוונה בזה, כי הנה האדם שחטא, והשתדל לחזור בתשובה שלימה, וכל ימיו היה זוכר את חטאו ומצטער על מה שעשה, כמו שנאמר "וחטאתי נגדי תמיד", ומבקש סליחה ומחילה מה' יתברך, כביכול הקדוש ברוך הוא שוכח מהחטא ההוא, וכמו שאמרו בתלמוד ירושלמי (פאה פ"א סוף הל' א), שאף על פי שאין שכחה לפני הקדוש ברוך הוא, מכל מקום על עוונותיהם של ישראל, הוא נעשה כאילו הוא שוכח, ולמדו כן מתוך המקרא. וכן נאמר בתהלים, "נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה".

אבל אם אדם נכשל בחטא, ונשאר בחטאו, כי אינו חוזר בתשובה שלימה, ואדרבה, הדברים נשכחים מלבו, כי אינו שם לב כל כך לחטאיו. או שחושב בלבו שאין רע כל כך במעשיו, ולכן מסירם ומשכחם מלבו. הרי שאז זוכרים לו בשמים את ה"נשכחות", ומענישים אותו על כך.

וזהו מה שנאמר "זוכר כל הנשכחות אתה", "הנשכחות" ולא ה"נזכרות", כי את החטאים שהאדם זוכר בלבו, לא זוכרים לו בשמים, אבל את החטאים שהוא שוכח, הם "הנשכחות", אותם זוכרים לו לעולם.

ולעומת זאת גם במעשי המצוות, מי שעשה מצוה, כגון צדקה וגמילות חסד, והוא זוכר את המצוה ומתפאר בה, שוכחים לו את אותה המצוה, ואין מזכירין לו אותה בשמים לזכותו בשכר, אבל העושה מצוה ושכח ממנה בהיותו טרוד לעסוק במצוות אחרות, והולך מחיל אל חיל בתורה ובמצוות, וכמו שנאמר "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ", מזכירים לו בשמים את המצוה שעשה, וזוכרים לו כל הנשכחות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. (ראה במאור ישראל דרשות, עמוד ח).

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה