הלכה ליום שני ט"ו אב תשע"ד 11 באוגוסט 2014

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן מזל חורש ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה הי"ו

ט"ו באב של השנה השישית

שנה הבאה, שנת התשע"ה, היא השנה השביעית, "שנת השמיטה". וכבר מהיום, יום ט"ו באב של השנה הששית, חלים חלק מהלכות השמיטה, כפי שנבאר.

מצוות שנת השמיטה נחלקות לשני חלקים. שמיטת קרקעות ושמטת כספים. ועתה אין אנו מדברים אלא בענין שמיטת הקרקע, הואיל ודין שמיטת כספים אינו נוהג אלא בצאת השנה השביעית, כלומר, בעוד יותר משנה.

ומהו דין שמיטת הקרקעות? נאמר בתורה (ויקרא, כה), "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'". ומכן למדנו, כי מצות עשה לשבות בשנה השביעית מעבודת הארץ ועבודת האילנות, וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו, ביטל מצות עשה מן התורה, ועבר על מצות לא תעשה, שנאמר (שם), "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר".

ובכלל איסור עבודת הארץ, נכלל איסור חרישה, או זיבול הקרקע. ובגמרא במסכת מועד קטן (דף ד.) מבואר, שמכח הלכה למשה מסיני, אסור לעשות שום דבר מעבודת הארץ כבר מן השנה הששית (היא השנה שאנו עומדים בה, הסמוכה לשנה השביעית), שלושים יום קודם השנה השביעית, מפני שהוא מתקן את הקרקע לקראת השנה השביעית.

ומבואר בגמרא שם, ובדברי הרמב"ם (בפ"ג מהלכות שמיטה ויובל), שאיסור עבודת הארץ בשנה הששית, אינו שייך אלא בזמן שבית המקדש היה קיים, אבל בזמנינו שאין בית המקדש קיים, מותר לעבוד את הארץ עד ערב ראש השנה של שנת השמיטה.

אולם שונה הוא דין נטיעת אילנות מדין שאר המלאכות. כי אף בזמן שאין בית המקדש קיים, גזרו חכמים שלא ליטוע אילנות בערב שנת השמיטה, החל מארבעים וארבעה ימים קודם שנת השמיטה. שהוא יום ט"ו באב שאנו עומדים בו. (חזון עובדיה ט"ו בשבט עמוד יד). כדי שלא יחשדו בנוטע שנטע בשביעית.

ואם שרשי האילן שבאים ליטוע אינם חשופים, אלא יש עמהם גוש עפר, יש אופנים שמותר לנטעו אף לאחר יום ט"ו באב.

אילן סרק, וכן כל שיחי הנוי, מותר לנוטעם גם לאחר יום ט"ו באב. (וראוי להחמיר שא לנוטעם אחר יום ט"ו באלול, כדי שלא תהיה קליטתם בשנת השמיטה).

ולסיכום: כל עבודות הקרקע שאסור לעשותן בשנת השמיטה, מותר לעשותם בשנה זו, הששית, עד לערב ראש השנה. מלבד נטיעת אילנות מאכל, (וכן הברכת אילנות והרכבתן), שאסורה החל מהיום, יום ט"ו באב של השנה הששית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ביום ט"ו באב ניתן עוד לנטוע עץ פרי בגינת ביתי, ומהערב והלאה אסור?
ומה קורה עם הפרי בגינת ביתי, מופקר, או שאפשר לגזום הפרי ומה לעשות איתו ? י"ז אב תשע"ד / 13 באוגוסט 2014

יום ט"ו באב עצמו בכלל האיסור ליטוע. ורוב האילנות הנמכרים במשתלות מגיעים עם גוש עפר, והגוש מחזיק עם האילן לאורך זמן ומותר לנוטעו גם לאחר ט"ו באב. הפירות מותירם לגמרי ואין בהם קדושת שביעית לפני השנה השביעית. וגם בשנה השביעית יש בזה פרטי דינים.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה