הלכה ליום שני ט"ז טבת תשפ"ב 20 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיה בת שמחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הליכה במקום שיש שם חרקים בשבת

שאלה: האם מותר ללכת בשבת במקום שיש שם נמלים?

תשובה: אחת מן המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה". ולמשל, אדם השוחט בשבת עוף בשבת, עובר משום "נטילת נשמה".

ולפיכך אסור להרוג בשבת אף אחד מן הרמשים (ובכלל זה החרקים) הרומשים על הארץ, כגון נמלים. שהרי בהריגתם יש איסור משום "נטילת נשמה". וכן פסק בספר איסור והיתר (כלל נט), שאסור לאדם להרוג בשבת נמלים ורמשים בדרך הילוכו, ובמקומות שהם מצויים, צריך לדקדק שלא לדרוך עליהם. וכן פסקו כמה מרבותינו האחרונים, ובהם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וארא).

אך יש להסביר את הדברים. שהרי כבר למדנו כמה פעמים, ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה", אינה אסורה בשבת אלא מגזירת חז"ל, ולא מן התורה. ותחילה נסביר מהי "מלאכה שאינה צריכה לגופה"?

אדם החופר גומה (בור) בשבת (שעובר איסור מן התורה בחפירת הגומה), ואינו צריך את הגומה, אלא רק את העפר היוצא ממנה, אינו חייב מן התורה, כי התורה לא אסרה לעשות בשבת אלא מלאכה שנעשית לשם תכליתה, ותכלית חפירת הגומא היא כדי להשתמש בגומה עצמה, אבל מלאכה שנעשית לשם דבר אחר, אינה אסורה אלא מדרבנן.

ובנדון שלנו, כלומר לגבי מלאכת "נטילת נשמה", ברור שתכלית המלאכה היא, כאשר אדם שוחט עוף או בהמה, כדי לאכול מהם, שאז נעשית המלאכה לשם תכליתה, אבל אדם ההורג נמלה בשבת, ואין לו שום צורך בגוף הנמלה, נמצא שמלאכת נטילת הנשמה, היא "מלאכה שאינה צריכה לגופה", ואינה אסורה אלא מדרבנן.

ולאור האמור כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ואין האיסור כאן אלא מדרבנן, וגם האדם אינו מתכוין לעשות את המלאכה, הרי זה בגדר "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן", כלומר, המלאכה ודאי נעשית ("פסיק רישיה"), אך לא איכפת לאדם ממה שהמלאכה נעשית ("לא ניחא ליה"), ועוד, שאין המלאכה אסורה אלא מדרבנן. ואם כן, אין איסור ללכת על גבי נמלים בשבת, כשאינו מתכוין להרגם. שהרי "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" באיסור דרבנן, מותר.

ואמנם מהיות טוב, יש להזהר שלא לדרוך על רמשים ונמלים בשבת, וכמו שכתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קכד) וזו לשונו:
"רמשים, כגון נמלים, אסור לדרוך עליהם בשבת, אפילו אם אינו מתכוין להורגם, כיון שבודאי ימותו על ידי דריסתו, וטוב לדקדק בזה במקומות שהן מצויות. ואם אין לו דרך אחרת, מותר".

שאלות ותשובות על ההלכה

א. למה נקרא "נטילת נשמה " על חיות ושרצים הרי אין להן נשמה 
ב. מדוע לא התיחסו הפוסקים בדריכה על נמלים וכיוצא בזה גם על צער בעלי חיים?  י"ח טבת תשפ"ב / 22 בדצמבר 2021

נטילת נשמה הוא שם כולל על הפסקת חיים של בעל חיים. אף על פי שאין לו ממש נשמה במובן המלא של המילה.

אין איסור צער בעלי חיים אם הולך לפי תומו ודורס על חרקים. ובכלל יש ספק אם שייך דין צער בעלי חיים ברמשים כמו חרקים. ולהבדיל, גם חכמי המחקר חלוקים בדעותיהם בענין זה.

האם מותר להרוג עקרב בשבת? י"ז טבת תשפ"ב / 21 בדצמבר 2021

מי שנתקל בעקרב צהוב בשבת, מותר להורגו. (שבת קכא: חזון עובדיה שבת ח"ה עוד קכב).

האם כשיש נמלים על השיש בשבת מותר להוריד אותן עם מגב קטן ואם לא מה עושים? י"ז תמוז תשע"ד / 15 ביולי 2014

אם הדבר ברור שהם ימותו, אסור לעשות כן, ויש לסלקם בעדינות

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה