הלכה ליום שני ט"ז טבת תשפ"ב 20 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיה בת שמחה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

הליכה במקום שיש שם חרקים בשבת

שאלה: האם מותר ללכת בשבת במקום שיש שם נמלים?

תשובה: אחת מן המלאכות שאסור לעשותן בשבת, היא מלאכת "נטילת נשמה". ולמשל, אדם השוחט בשבת עוף בשבת, עובר משום "נטילת נשמה".

ולפיכך אסור להרוג בשבת אף אחד מן הרמשים (ובכלל זה החרקים) הרומשים על הארץ, כגון נמלים. שהרי בהריגתם יש איסור משום "נטילת נשמה". וכן פסק בספר איסור והיתר (כלל נט), שאסור לאדם להרוג בשבת נמלים ורמשים בדרך הילוכו, ובמקומות שהם מצויים, צריך לדקדק שלא לדרוך עליהם. וכן פסקו כמה מרבותינו האחרונים, ובהם הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת וארא).

אך יש להסביר את הדברים. שהרי כבר למדנו כמה פעמים, ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה", אינה אסורה בשבת אלא מגזירת חז"ל, ולא מן התורה. ותחילה נסביר מהי "מלאכה שאינה צריכה לגופה"?

אדם החופר גומה (בור) בשבת (שעובר איסור מן התורה בחפירת הגומה), ואינו צריך את הגומה, אלא רק את העפר היוצא ממנה, אינו חייב מן התורה, כי התורה לא אסרה לעשות בשבת אלא מלאכה שנעשית לשם תכליתה, ותכלית חפירת הגומא היא כדי להשתמש בגומה עצמה, אבל מלאכה שנעשית לשם דבר אחר, אינה אסורה אלא מדרבנן.

ובנדון שלנו, כלומר לגבי מלאכת "נטילת נשמה", ברור שתכלית המלאכה היא, כאשר אדם שוחט עוף או בהמה, כדי לאכול מהם, שאז נעשית המלאכה לשם תכליתה, אבל אדם ההורג נמלה בשבת, ואין לו שום צורך בגוף הנמלה, נמצא שמלאכת נטילת הנשמה, היא "מלאכה שאינה צריכה לגופה", ואינה אסורה אלא מדרבנן.

ולאור האמור כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ואין האיסור כאן אלא מדרבנן, וגם האדם אינו מתכוין לעשות את המלאכה, הרי זה בגדר "פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן", כלומר, המלאכה ודאי נעשית ("פסיק רישיה"), אך לא איכפת לאדם ממה שהמלאכה נעשית ("לא ניחא ליה"), ועוד, שאין המלאכה אסורה אלא מדרבנן. ואם כן, אין איסור ללכת על גבי נמלים בשבת, כשאינו מתכוין להרגם. שהרי "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" באיסור דרבנן, מותר.

ואמנם מהיות טוב, יש להזהר שלא לדרוך על רמשים ונמלים בשבת, וכמו שכתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמוד קכד) וזו לשונו:
"רמשים, כגון נמלים, אסור לדרוך עליהם בשבת, אפילו אם אינו מתכוין להורגם, כיון שבודאי ימותו על ידי דריסתו, וטוב לדקדק בזה במקומות שהן מצויות. ואם אין לו דרך אחרת, מותר".

שאלות ותשובות על ההלכה

א. למה נקרא "נטילת נשמה " על חיות ושרצים הרי אין להן נשמה 
ב. מדוע לא התיחסו הפוסקים בדריכה על נמלים וכיוצא בזה גם על צער בעלי חיים?  י"ח טבת תשפ"ב / 22 בדצמבר 2021

נטילת נשמה הוא שם כולל על הפסקת חיים של בעל חיים. אף על פי שאין לו ממש נשמה במובן המלא של המילה.

אין איסור צער בעלי חיים אם הולך לפי תומו ודורס על חרקים. ובכלל יש ספק אם שייך דין צער בעלי חיים ברמשים כמו חרקים. ולהבדיל, גם חכמי המחקר חלוקים בדעותיהם בענין זה.

האם מותר להרוג עקרב בשבת? י"ז טבת תשפ"ב / 21 בדצמבר 2021

מי שנתקל בעקרב צהוב בשבת, מותר להורגו. (שבת קכא: חזון עובדיה שבת ח"ה עוד קכב).

האם כשיש נמלים על השיש בשבת מותר להוריד אותן עם מגב קטן ואם לא מה עושים? י"ז תמוז תשע"ד / 15 ביולי 2014

אם הדבר ברור שהם ימותו, אסור לעשות כן, ויש לסלקם בעדינות

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה