הלכה ליום שני כ"ו חשון תשפ"ו 17 בנובמבר 2025

סדר הנהגת האדם בלבישת בגדיו

כתב רבינו הטור, והביאו מרן השלחן ערוך (סי' ב), שגם כאשר האדם נמצא בחדרי חדרים לבדו, לא יאמר לעצמו: "הנני בחדרי חדרים מי יודעני ומי רואיני"? כי הקדוש ברוך הוא, "מלא כל הארץ כבודו".

ולכן כאשר האדם מתלבש בחדרו, עליו להשתדל לשמור על צניעותו כמה שיוכל, שלא יעמוד כשאינו לבוש בחדרו, כמו שביארנו לפני כמה שנים. מה שאין כן בחדר האמבטיה וכדומה, כשאין ברירה.

שני בגדים יחד
כשלובש בגדיו, יזהר שלא ילבש שני בגדים ביחד, כמו למשל, חולצה וסוודר יחד, מפני שעל פי דברי המקובלים, מביא הדבר לכך שישכח תלמודו.

אולם לפשוט שני בגדים יחד, מותר. ויש מחמירים גם בזה, שלא לפשוט שני בגדים יחד, ותבא עליהם ברכת טוב. וענין זה מצוי מאד כשפושט את המעיל והז'קט יחד.

בגד הפוך
כתב עוד מרן השלחן ערוך: "ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ". כלומר, שלא ילבש בגד הפוך. שכן אמרו בגמרא (שבת קיד.), אמר רבי יוחנן, איזהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות עין? (מי הוא זה, שמוגדר "תלמיד חכם", עד שאפשר להחזיר לו אבידה אפילו בלי סימנים, כי סומכים על דבריו?), זהו המדקדק בחלוקו להופכו כדרכו.

שאם רואים שאדם מדקדק כך במעשיו, זהו סימן שהוא תלמיד חכם ירא שמים. ולכן, אף על פי שלא נזכרה מעלה זו בגמרא, אלא לגבי תלמיד חכם, מכל מקום, הפוסקים כתבו שכן נכון לנהוג גם לגבי כל אדם.

נעלים
ינעל מנעל ימין תחילה, ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. מפני שבכל עניין יש להקדים את צד ימין תחילה, חוץ מקשירת שרוכי הנעלים, שבה יש להקדים את שמאל תחילה. וכן מי שנועל נעלים שאין להם שרוכים, עליו לנעול את נעל ימין תחילה ואחר כך את נעל שמאל.

שאלות ותשובות על ההלכה

ההלכה אומרת בדיני תפילת 18, שאיטר רגל, עוקר תחילה את ימינו, ואני שמאלית ותמיד עקרתי קודם את רגל שמאל כמו שלימדו אותי בבית הספר היסודי, מה יותר חשוב: זה שאני שמאלית ורגל ימין שלי היא כשאר רגל שמאל של כולם, או כח ההרגל שתמיד נהגתי כך?
מה אמור לנהוג אדם שמאלי ?וגם בלבישת נעלים? י' תמוז תשע"ד / 8 ביולי 2014

רק לענין עקירת רגלו בתפלה, יש חילוק אם הוא איטר ברגלו, שרוצה להראות שקשה עליו הדבר ללכת מלפני המלך, לכן עוקר את רגלו שקשה לו יותר לעוקרה. אבל לשאר הענינים, דין איטר כדין כל אדם. (וגם לענין חליצה ליבמה, יש חילוק בזה).

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה