הלכה ליום שני ח' שבט תש"פ 3 בפברואר 2020

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".) ושם בגמרא הקשו, שמצד אחד נאמר בפסוק "לה' הארץ ומלואה" ומצד שני נאמר "והארץ נתן לבני אדם", ולכאורה הפסוקים סותרים זה את זה, שאם הארץ היא לה', הרי שהיא אינה "לבני האדם", ואם נתנה לבני האדם, הרי שהיא אינה לה'. ותירצו בגמרא, "כאן קודם ברכה, כאן לאחר ברכה". כלומר, לפני שהאדם בירך על המאכל, נאמר "לה' הארץ ומלואה". ואילו לאחר שהאדם בירך על המאכל, ממילא הוא רשאי לאכול, שנאמר "והארץ נתן לבני אדם".

לפיכך חובה על כל אדם ללמוד היטב דיני ברכות, ובפרט עליו לשים לב לברכות שמברך, ולא לברך בקלות דעת, כדי שלא יבא חלילה לידי מעילה בקדשים, על ידי שלא יברך במקום שצריך לברך, או שיברך ברכה שאינה נכונה. ובכך גם עלול להיכשל בעון הוצאת שם שמים מפיו שלא לצורך, ועוונו גדול. ולהיפך, המברך כהוגן ובכוונה ראויה, זוכה בכך לשכר גדול, וגם נודע מה שכתבו רבותינו המקובלים, שעל ידי ברכה נכונה זוכה לתקן כמה דברים ואשריו ואשרי חלקו.

זהירותו של מרן זצ"ל בברכות
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כשאירע לו פעם אחת, שהגישו לפניו את התפילין של "רבינו תם" במקום התפילין של רש"י, ובירך עליהם בטעות, היה בצער כל אותו היום, על כך שבירך ברכה במקום שאין לברך.  וככה היה נזהר תמיד הפלא ופלא בעניני ברכות, שכל ברכה תאמר בכוונה ובמתינות, ובחשבון נכון, ולא כדרך בני אדם שהברכות "נזרקות" מפיהם בלא תשומת לב. וכן היה זהיר ומזהיר על אופן ביטוי שם ה' שבברכות, שישמע נכון, ובניקוד נכון, ולא כאותם שאומרים "ברוך אַתָדוֹנַי", במילה אחת, במקום לחלקה לשני מילים. וכן הזהיר שלא לומר בטעות "אַדְנַי" שמצוי שטועים בזה מחמת המהירות.

טעה והכניס מאכל לפיו ללא ברכה 
ועתה לשאלה, אם טעה אדם, והכניס דבר מאכל לפיו בלא ברכה, כיצד ינהג?

ראשית יש להקדים, כי אין לברך על המאכל בשעה שיש מאכל בתוך הפה. שהרי נאמר (תהלים, עא) "יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ ". שהפה יהיה מלא בברכת ה'. ולפיכך אם הכניס אדם דבר מאכל או משקה לפיו ללא ברכה, הדין הוא כדלהלן:

אם אותו מאכל הוא דבר שאינו נמאס (נעשה מאוס) אם יפלטנו חוץ מפיו, כגון סוכריה, שיכול להוציאה מפיו, ולברך, הרי שעליו לפלוט מפיו את אותו מאכל, ויברך עליו כהוגן, שהרי אין לברך כשפיו מלא בדבר מאכל. אבל אם אינו יכול לפלוט את אותו המאכל משום שהוא דבר שנמאס אם יפלטנו, אז עליו לסלקו לצד אחד בפיו, ויברך עליו, וימשיך לאכול.

אם טעה והכניס משקה לתוך פיו בלא ברכה. (שאז אינו יכול לברך כשהמשקה בתוך פיו, וגם אינו יכול לפלוט את המשקה, משום שבודאי ימאס על ידי כך), יהרהר את מילות הברכה בלבו, ואחר כך יבלע. ואם שותה עוד, יחזור לברך בפיו על מה שממשיך לשתות. (ולא יסמוך על מה שבירך ברכה ראשונה בהרהור הלב). וטוב שיאמר קודם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". (ברכות, דף נ:, אורח חיים סימן קעב).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב, האם יש חיוב לאחוז את המאכל/משקה בידיו או בכלי מאכל בעת הברכה? אם כן, האם ישנה עדיפות ליד מסוימת? תזכו למצוות! כ"ב טבת תשפ"א / 6 בינואר 2021

שבא אדם לברך על איזה דבר מאכל או משקה שבא לאכול ממנו, או כשבא לברך על בשמים שרוצה להריח מהם, צריך לאחוז את אותו הדבר שבא לברך עליו בידו הימנית. ודין זה למדוהו הפוסקים מן הברייתא במסכת ברכות (דף מג:).   

מדוע במים לא אומרים כמו באוכל שישים בצד פיו ויברך אלא רק יהרהר? ט' שבט תש"פ / 4 בפברואר 2020

מפני שאי אפשר לברך כשיש בפיו משקה.

לגבי מה שנכתב ב"הלכה יומית", בהלכה המצורפת לשאלה: השאלה היא, לאחר שהרהר הברכה בליבו, מדוע יש לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שהרי אין כאן ברכה לבטלה אלא הכל היה בהרהור הלב בלבד והרהור לאו כדיבור דמי (כמו שכתב הרב שאם רוצה לשתות עוד, צריך לברך בפיו ולא יסמוך על הברכה שבירך בהרהור הלב) ואם כן אין מה לחשוש ולומר ברוך שם כו'? ב' שבט תשע"ב / 26 בינואר 2012

יש טעם לומר ברוך שם כבוד, משום שסוף סוף חוששים לדעת הפוסקים שברכה בהרהור נחשבת ברכה. ואף שאין בזה הוצאת שם שמים ממש, מכל מקום נכון לומר כן לכתחילה.
ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה