הלכה ליום שלישי ה' טבת תשס"ז 26 בדצמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

נשים בלימוד התורה

כבר ביארנו שהנשים פטורות ממצות תלמוד תורה, (וכמו שדרשו רבותינו על הפסוק "ולמדתם אותם את בניכם" ולא את בנותיכם,) ואף על פי כן חייבות ללמוד הדינים השייכים להן, שאם לא תדענה הלכות נדה וטבילה, והלכות שבת, והלכות ברכות, והלכות בשר בחלב וכיוצא בזה, איך יוכלו לקיימן ולהשמר בהן. (וכן אנו באתר "הלכה יומית" המיועד לנשים כאנשים, משתדלים מאד לפרט בכל עניין את הדין לגבי נשים במקום שיש חילוק בינן לבין האנשים, וכן איננו מאריכים יותר מדי בהלכות שאין להן שייכות לגבי נשים.)

ומטעם זה הנשים מברכות בכל יום ברכות התורה, ואומרות אשר קדשנו במצוותיו "וצוונו" על דברי תורה. וכמו שפסק מרן השולחן ערוך. ומכל מקום אשה שלמדה תורה אפילו בשאר מצוות שאינן שייכות לה, יש לה שכר, אלא שאין שכרה כשכר האיש הלומד, כי גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה. אולם כל זאת דווקא כאשר היא לומדת בדרך ישרה ונכונה בהבנת הדברים, אבל אותם הלומדים ומפרשים דברי רבותינו על פי סברתם המועטת, ומסיקים דין שאינו נכון להלכה, בין אנשים בין נשים, הרי הם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה וחטאם גדול מנשוא.

וכבר הזכרנו בדין כיבוד אישה חכמה בתורה, שנמצאו נשים רבות שהיו חכמות גדולות בתורה, כדוגמת הרבנית לאה שהוזכרה בכמה תשובות בספרו של מהר"י מולין, והפליאה להראות חכמתה בתורה, ועוד רבות אחרות. אולם בדרך כלל אף נשים חכמניות וצדקניות לא עסקו בתורה, אלא לצורך ידיעת המצוות המוטלות עליהן, וכן לידיעת ענייני מוסר וכדומה.

אולם אישה שמגדלת בניה לתורה ומחנכת אותם ללמוד תורה, ומעודדת את בעלה ללמוד תורה, שכרה הרבה מאד, שהיא מקבלת שכר כמותם, וכמו שאמרו רבותינו חכמי התלמוד (בסוטה כא.) על נשותיהם "דפלגן בהדייהו" כלומר שמקבלות חלק בחלק כשכרם של בעליהן ובניהן, וכן אמרו רבותינו במסכת ברכות (דף יז.) כך אמר לו רב לרבי חייא, הני נשי במאי זכיין? (כלומר, אלו הנשים במה זוכות לעולם הבא?) באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו ביה רבנן ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן. (בכך שדואגות לבניהן שילמדו תורה, ודואגות לבעליהן שילמדו תורה בבית המדרש, ובכך שממתינות לבעליהן שישובו מבית המדרש, זוכות לזכות התורה.)

וגדולה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים. שנאמר (ישעיהו לב.) "נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה אמרתי" והסביר מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א את העניין, על פי מה שכתב מרן החיד"א במה שנהגו שאם יש שני אנשים שעליהם לעלות עליית מפטיר בגלל שיש להם יום פקודת השנה של אביהם (דהיינו יום האזכרה, שנוהגים לעלות ביום השבת באותו השבוע של האזכרה, לעילוי נשמת ההורים, כמו שהזכרנו בהלכות כבוד אב ואם בעניין אמירת הקדיש), ולאחד מהם הוא יום האזכרה של אביו, ולשני הוא יום האזכרה לאמו, (ורק אחד מהם יכול לעלות לעליית מפטיר), זה שיש לו אזכרה לאביו קודם, והטעם הוא לפי שמידת הדין מתוחה על אביו של זה יותר מאשר על אמו של השני, מפני שלאב יש עוון ביטול תורה, ועל כן יש צורך יותר להגן על נשמתו, ואילו זה שהאזכרה שלו היא על האם, הרי הנשים פטורות מתלמוד תורה, ואדרבא יש בידיהן זכות התורה של בניהן ובעליהן כאמור, לפיכך זכות זו ודאי תעמוד לה ואינה זקוקה כל כך לעילוי הנשמה על ידי בנה. ולכן נאמר בפסוק "בנות בוטחות", שהרי יש להן לבטוח בזכות התורה יותר מן האנשים, וכמו שביארנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אשה שלמרות שמשתדלת מאד בכך, בעלה ובניה אינם מעוניינים בלימוד? האם עדיין יש לה שכר? כ"ב אב תש"פ / 12 באוגוסט 2020

הרי סוף כל סוף השתדלה, ובודאי עלה משהו בידה. לכן יש לה שכר רב. ולפום צערא אגרא. ובעזרת ה' עוד תראה נחת מצאצאציה,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה