הלכה ליום שני ד' טבת תשס"ז 25 בדצמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

שאלה: מי הוא הראוי לעסוק בתורת הקבלה?

תשובה: בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לדבוק וללמוד תורה מפי אנשים שאינם ידועים כתלמידי חכמים יודעי תורה אשר יראת ה' היא אוצרם, ובכלל זה האיסור להתקרב וללמוד אצל אנשים שאין הדבר ברור שהם תלמידי חכמים, ומציגים עצמם כמקובלים יודעי נסתרות ופועלי ישועות, אשר רובם ככולם אינם ראויים לכך כפי שהסברנו. וכעת נבאר מי הוא הראוי ללימוד הקבלה באמת.

נאמר בספר משלי (פרק כה) "כבוד אלהים הסתר דבר", ופירש רש"י, כבוד אלהים, כגון מעשה מרכבה ומעשה בראשית שהם סתרי תורה. ובגמרא במסכת חגיגה (דף יג.) אמרו, אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים, שר חמשים ונשוא פנים, יועץ, חכם חרשים, ונבון לחש, ופירשו בגמרא, שר חמשים, זה שיודע לישא וליתן בחמשה חומשי תורה. ונשוא פנים, זה שנושאים פנים לדורו בעבורו (כלומר שבזכותו לא באה צרה לעולם). יועץ, זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים. חכם, זה תלמיד המחכים את רבותיו. חרשים, זה שבשעה שפותח בדברי תורה הכל שותקים מרוב חכמתו. ונבון לחש, זה המבין דבר מתוך דבר, ראוי הוא למסור לו סתרי תורה שנאמרו בלחש. וכן פסק הרמב"ם, שאין ראוי לאדם לטייל בפרד"ס כלומר ללמוד סתרי תורה, אלא אם נתמלא כריסו לחם ובשר, ולחם ובשר הוא לידע את דיני התורה, וכן פסק הרמ"א שאין לאדם לטייל בפרד"ס אלא רק לאחר שמילא כריסו בשר ויין, דהיינו ש"ס ופוסקים. וכתב הגר"א שמקור דבריו הוא מהגמרא במסכת חגיגה שהזכרנו. וכן כתב רבינו חיים ויטאל, תלמידו של רבינו האר"י, שתלמיד חכם העוסק בתורה לשמה, צריך לעסוק תחילה בתנ"ך ובמשנה ובתלמוד עד כמה שיוכל שכלו לסבול, ואחר כך יעסוק בתורת הקבלה.

והגר"א מוילנא בפירושו לספר משלי כתב, שלא יתכן שאדם שלא למד ש"ס ופוסקים ככל הצורך ואינו בקי בהלכות ובדינים, שילך בגדולות ובנפלאות ממנו ללמוד סודות התורה. וכתב הרמב"ם, שאפילו רבותינו הגדולים חכמי הש"ס מרוב ענוה היו משתמטים מלעסוק בתורת הקבלה, וכמו שמצינו בגמרא, שרבי אליעזר ועוד מחכמי הגמרא נמנעו מכמה סיבות מלימוד הקבלה. ומכאן למדנו שלא כל הרוצה ללמוד קבלה רשאי ללומדה מפני גודל עמקותה וקדושתה.

והרמ"א בספרו תורת העולה כתב, שיש רבים מהמון העם שקופצים ללמוד בתורת הקבלה, אשר היא תאווה לעיניים, כמו הזוהר והריקאנטי ושערי אורה, אף שדבריהם סתומים ותחומים, ואינם מובנים על פי האמת, ולא עוד אלא שעינינו רואות בעלי בתים שאינם יודעים בתורה בין ימינם לשמאלם, ובחשיכה יתהלכו, והם קופצים ללמוד קבלה, וזהו משום שהדור יתום, ואסתרא בלגינא קיש קיש קריא (כלומר ,מטבע בודד בתוך חבית ריקה מעורר רעש גדול, אבל כאשר החבית מלאה מטבעות, אינה משמיעה קול רחש, כמו כן אדם ריק מתורה שיודע רק מעט קבלה מחולל רעש גדול) ועל זה ידוו כל הדווים, ויש מי שאחר שלמד מעט קבלה, מתפאר בה ודורש בדברי קבלה ברבים, ועתיד הוא ליתן את הדין. וכעין הדברים הללו כתב גם רבינו המהרש"א, וכן פסק בספר חיי אדם, שאסור לאדם ללמוד בחכמת הקבלה אלא אם כן מילא כריסו ש"ס ופוסקים, והוא גדול ביראת שמים, ועוסק תמיד בתורה, אבל מי שלא הגיע לכך, אסור לו ללמוד קבלה.

ורבינו יוסף חיים זצ"ל (בעל ספר בן איש חי) אשר מי כמוהו גדול בחכמת הקבלה, כאשר היה כבן עשרים וחמש, עלה בדעתו להתחיל ללמוד בתורת הקבלה, וכששמע הגאון רבי אליהו מני זצ"ל על כך, כתב לו מכתב למנעו מלימוד הקבלה. וכן היה מעשה בעוד רבים מגדולי הפוסקים, שלא התירו לימוד הקבלה אלא במלאת התנאים שהזכרנו.

וכל זה אף לאנשים יראי שמים ומקיימי מצוות, אבל מה שנמצא בזמנינו מכונים ללמודי קבלה, ולהפצת הקבלה, ולומדים שם בצוותא נערים ונערות יחדיו בגילאים שונים, ויתייצב גם השטן בינותם, בודאי שאינם הגונים ללימודי הקבלה, שצריך לזה קדושה וטהרה, וכבר אמרו בזוהר הקדוש דברים חריפים על המוסר סודות התורה וסתרי הקבלה לאנשים אשר יצר הרע שולט בהם. ואך למותר להאריך בזה בדברים ברורים וידועים. ויש להתרחק מאד ממכונים כאלה ומפקולטות ללמודי קבלה באוניברסיטאות, אשר אין בהם לא תורה ולא קבלה ולא יראה, ושומר נפשו ירחק מהם.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה