הלכה ליום שני ט"ז סיון תשפ"ג 5 ביוני 2023

הקשה על הדלת וצעצועים לילדים

שאלה: האם מותר להקיש בשבת על דלת, באמצעות כלי מיוחד התלוי על הדלת. והאם מותר לתת לתינוקות בשבת צעצועים שמשמיעים רעש?

תשובה: יסוד השאלה, לפי מה שביארנו בהלכה יומית בעבר, שאסור להשמיע קול שיר על ידי כלי בשבת. ולכן, אסור לנגן בשבת בשום כלי נגינה. ולכן יש לשאול, האם מותר להקיש בשבת על הדלת, באמצעות טבעת מיוחדת התלויה על הדלת לשם כך? וכן האם מותר לתת לתינוקות צעצועים מיוחדים (קשקשן)  המשמיעים רעש?

ובספר ה"אגור" (לאחד מגדולי הראשונים לפני כשמונה מאות שנה) כתב בשם מהרי"ל, שאסור לדפוק על הדלת בכלי המיוחד לשם כך להשמיע קול.

ומרן הבית יוסף העיר על כך, שלכאורה כלי שאינו עשוי לשם נגינה, אלא להשמעת קול בלבד, לא אסרו להשתמש בו בשבת. ולכן, טבעת הקבועה על הדלת כדי להקיש עליה, בודאי שאינה מיועדת לשם השמעת קול שיר, ולא אסרו את השימוש בה בשבת. וסיים מרן הבית יוסף, שאולי לדעת המהרי"ל, מאחר ומדובר בכלי המיוחד להשמעת קול, יש לחוש שמא המשתמש בו יתכוין להשמעת קול בקצב מיוחד וכדומה, שנחשב כהשמעת קול שיר. ולכן יש מהאחרונים שכתבו להחמיר בדבר, אפילו לדעת מרן הבית יוסף.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שבמקור דברי המהרי"ל (בשו"ת מהרי"ל החדשות סימן לח) מבואר, שגם לדעת המהרי"ל אין איסור בדבר מן הדין, אלא שנהגו להחמיר בדבר. ולכן אין להקל במקום שנהגו. אבל במקומותינו שלא נהגו להחמיר בזה, אין בדבר איסור כלל. וכן כתב מרן החיד"א בספר טוב עין, שלדעת מרן שקבלנו הוראותיו, מותר בכל אופן.

והביא עוד טעמים וסימוכין לדבריו, ולכן פסק שמותר להקיש על הדלת בטבעת המיוחדת לשם כך. ואין בזה איסור משום השמעת קול בשבת. (חזון עובדיה ח"ה עמוד רנה).

ולגבי משחקים המיוחדים לתינוקות, ומשמיעים קול, כגון "קשקשן", או מכונית משחק הנוסעת על ידי קפיץ וכדומה, שמשמיעים איזה רעש, כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק טז סעיף ג) שמותר לתת אותו בשבת לילדים קטנים, משום שאין זה קול של שיר. וזהו כעין מה שכתבנו לגבי ההקשה על הדלת, שמאחר ואין זה קול שיר, בילדים קטנים שלא הגיעו למצוות, בודאי שאין לחוש בזה לאיסור.

וכן פסק הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (הובא באור לציון ח"ב פרק כו). וכן פסק הלכה למעשה מרן רבינו הקדוש זצ"ל, בספרו על הלכות שבת (חזון עובדיה ח"ה עמוד רנט), שמאחר ומותר לילדים לשחק במשחקים אלה, מותר גם למבוגרים לטלטלם ולתת אותם לילדים, שלא שייך בזה איסור מוקצה.

לכן למעשה, מותר להקיש בשבת על גבי דלת, בטבעת המיועדת לכך. וכן מותר לתת בשבת לילדים משחקים, גם אם הם משמיעים רעש, כל שאינו רעש של נגינה. ופשוט שאין המדובר אלא במשחקים שלא פועלים על ידי חשמל, כי במשחקים הפועלים על ידי חשמל אסור להשתמש בשבת, וכן אסור לטלטלם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מתור למבוגר לקשקש או לרשרש עבור תינוק בכלים המשמעים קול אך לא קול של נגינה כמו רעשן של פורים לדוגמא? כ"ג תשרי תשפ"א / 11 באוקטובר 2020

מדברי האחרונים נראה שאין להשמיע קול כזה בשבת. אבל מותר לתת לילדים משחקים כאלה בשבת, כיון שאין זה קול שיר ממש. 

מה לגבי צעצועי ילדים שהם כלי נגינה? ניכר כי אילו אינם כלי נגינה מקצועיים אך ניתן להוציא מהם צלילים מסוימים.
אני שאל בעיקר על כלי נגינה המשמיעים רעשים, כגון רעשנים וקסטניטות למיניהם. פריקשנים בלשון לעז. כ"א שבט תשע"ד / 22 בינואר 2014

שאלת חכם חצי תשובה, כי בודאי שכלים כגון אלה, אסור להשתמש בהם בשבת, ואסור לטלטלם כי הם מוקצים, ואין לתת אותם לילדים קטנים.

אם כך גם אסור למחוא כפים עם הנכדים? כ' שבט תשע"ד / 21 בינואר 2014

יש למחוא כפיים אך ורק בשינוי. כגון כף ידו על גב ידו

למה הכוונה "אין בו קול של שיר"? י"ט שבט תשע"ד / 20 בינואר 2014

הכוונה שאינו עשוי לנגינה של ממש, אלא להשמעת קול בלבד. ולמשל, תוף של ילדים, שהוא עשוי לנגינה, אסור להשתמש בו בשבת, והוא מוקצה, אבל צעצועים של תינוקות, שמשמיעים קול פעמון וכדומה, אין זה בכלל קול של שיר.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה