הלכה ליום רביעי ז' שבט תשפ"ד 17 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור החייל

כפיר חיים בן מרים הי"ו

הוקדש על ידי

משפחתו

דין אורח לגבי ברכות הנהנין

בהלכה הקודמת ביארנו, שמי בירך על מאכל, כגון תפוח, ואכל ממנו, ואחר כך הובא לפניו מאכל אחר, שברכתו שווה לברכת המאכל הראשון, כגון תפוז, אינו חוזר לברך שוב על התפוז, מאחר ונפטר כבר בברכתו של התפוח.

והוספנו, שאם המאכל שהובא אחר כך, הוא חשוב יותר מן הראשון, ולמשל, כשבירך ואכל תפוח, הובא לפניו אחר כך "תמר", שהתמר הוא משבעת המינים, אז עליו לחזור ולברך "בורא פרי העץ" על התמר, מאחר ופרי חשוב, אינו נפטר בברכת פרי פשוט. ורק אם בשעה שבירך על התפוח, כיון בפירוש לאכול אחריו גם תמר, אינו חוזר ומברך.

דין אורח, לגבי מקרה שהובא מאכל חשוב
דין זה, שהברכה הראשונה אינה פוטרת מאכל חשוב שיובא אחר כך, שייך רק לגבי סתם אדם, אבל אדם שהוא אורח, והוא יושב ואוכל בבית חבירו, ובירך על התפוח, והובא לפניו אחר כך תמר, אינו חוזר לברך על התמר, משום שאורח, דעתו מראש היא על כל מה שיביאו לפניו בעל הבית. ולכן הוא פוטר בברכתו הראשונה, את כל מיני הפירות שיובאו לפניו.

דין אורח לענין היסח הדעת
ועוד יש חילוק בין סתם אדם לאורח, לגבי דין היסח הדעת הסעודה, וכגון, מי שישב לאכול, ובסיום הסעודה בא לזמן, לפני ברכת המזון, ואמר "הב לן ונבריך", ואחר כך רוצה להמשיך לשתות. אינו יכול לשתות, אלא אם יברך תחילה על השתיה. אבל אורח, אינו צריך לחזור ולברך, כיון שסומך על בעל הבית, שהוא הקובע מתי תסתיים הסעודה. ולא נאריך עוד בפרטי דין זה. (שלחן ערוך סימן קעט).

ועיקר דין האורח, מפורש בשלחן ערוך (סימן קעט ס"ה) בזו הלשון: "הקרואים בבית בעל הבית לאכול מיני פירות, ומביאין להם בזה אחר זה, אינם צריכים לברך אלא על הראשון". עד כאן.

והרבה טועים בדינים אלו, וחושבים שרק האורח אינו חוזר לברך על מאכלים שמוגשים לפניו, אבל סתם אדם בביתו, חוזר ומברך. ואינם יודעים, שגם סתם אדם אינו חוזר לברך על כל מאכל ומאכל. והחילוק בין אורח לסתם אדם, הוא רק כפי שמבואר כאן.

ולסיכום: אורח שמתארח אצל חבירו, ויושב שם לאכול, והוגשו לפניו פירות ובירך עליהם ואכל, ואחר כך הוגשו פירות אחרים, משובחים יותר, אינו צריך לחזור ולברך עליהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני כל היום בבית ובבוקר ברכתי שהכל על דבר מאכל, אז מתי אני צריכה לחזור ולברך שהכל?
אם בירכתי שהכל על משקה אני צריכה לברך שהכל על מאכל או שזה פוטר? כ"ו תשרי תשפ"א / 14 באוקטובר 2020

אם בירכת בבוקר שההכל, לדוגמא על הקפה, במשך כל היום, אם לא יצאת מהבית, ולא בירכת ברכה אחרונה, אינך צריכה לחזור ולברך.  ואם את באה לאוכל לאחר מכן מאכל חשוב יותר מהקפה, יש אומרים שיש לחזור ולברך. תוכלי לעיין בהרבה פרטים בדין הזה בקישור:

http://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=362

כמובן שיציאה מחוץ לבית לרשות הרבים, או אם בירכת ברכה אחרונה או ברכת המזון, לאחר מכן יש לחזור ולברך שוב ברכה ראשונה כשבאים לאכול או לשתות. 

בורגול מבושל,דייסת סולת,וכן דייסת שיבולת שועל(קוואקר) ברכתם בורא מיני מזונות.
איזו ברכה אחרונה מברכים עליהם – על המחיה או בורא נפשות? ז' שבט תשע"ד / 8 בינואר 2014

כל דבר שמברך עליו בתחילה בורא מיני מזונות, מברך אחריו על המחיה. מלבד אורז.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה