הלכה ליום שני י"ט חשון תשפ"ב 25 באוקטובר 2021

הסתכלות בקשת

המסתכל בקשת
אמרו רבותינו (חגיגה טז.), כל המסתכל בקשת, עיניו כהות. שנאמר (בספר יחזקאל פרק א): "ּכְמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'". כלומר, יש במראה הקשת מראה שהוא כעין כבוד ה'. ולכן אין להסתכל בקשת יותר מדאי, שאין זה דרך כבוד כלפי ה' יתברך.

והדברים לכאורה קשים, כי מה שייך לומר שיש בקשת מראה שהוא דומה לכבוד ה'. ורבינו המאירי הסביר, שכמו שמראה הקשת אינו ברור, שממקום אחד נראה ירוק, וממקום אחר נראה אדום, כמו כן כשנגלה מראה דמות כבוד ה' ליחזקאל הנביא, היה באופן שלא ראה דבר ברור לומר מה הוא. (ועל כן, מאחר ויש דמיון בין מראה הקשת למראה כבוד ה', ראוי לו לאדם ירא שמים שלא יביט יותר מדאי במראה זה).

ואיך שיהיה, להלכה אין להרבות בהסתכלות בקשת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רכט), שאסור להסתכל הרבה בקשת. וכתב המגן אברהם בשם השל"ה הקדוש, שהמסתכל בקשת הרבה, עיניו כהות. כלומר, המסתכל בקשת נענש שעיניו כהות, שראייתו מתקלקלת.

והרה"ג רבי יוסף דוב סולובייצ'יק (מבוסטון) הסביר, שמה שאמרו שכל המסתכל בקשת עיניו כהות, אין הכוונה בזה שעונשו הוא כך, שעיניו תכהנה, אלא כוונת רבותינו לומר, שמי שאינו מבחין בכבוד ה' במראה הקשת, "עיניו כהות", כלומר, כבר עתה הוא כמו עיור, שאינו יודע מה הוא רואה. ולכן אמרו "עיניו כהות" בלשון הווה, ולא אמרו "עיניו תכהנה", בלשון עתיד. אולם מדברי השל"ה הקדוש שהביא המגן אברהם, מבואר שאין הדברים יוצאים מידי פשוטן, והמסתכל בקשת מסכן את ראייתו.

ברכת הקשת
הרואה את הקשת מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו". וביאור הברכה, שהשם יתברך זוכר את בריתו אתנו, ונאמן הוא שיקיים בריתו שכרת עם נח, שאף על פי שרבו מאד הרשעים בעולם, והיה מן הראוי חס ושלום להביא מבול לעולם, עם כל זה הקדוש ברוך הוא נאמן שלא יביא מבול לעולם כמו שנאמר "ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי". ומסיימים את הברכה "וקיים במאמרו" כדי לומר, שאף על פי שעניין הקשת נברא כבר מששת ימי בראשית, והוא מחוקי טבע העולם, מכל מקום השם יתברך קיים במאמרו, שכיוון שאמר שלא יוריד מבול לעולם בוודאי יקיים מאמרו, אף בלא עניין הקשת.

אם מברכים רק על קשת שלימה
כתב הגאון המשנה ברורה בביאור הלכה, הרואה את הקשת, לא נתבאר אם צריך שיראהו בתמונת קשת ממש, שהוא כחצי גורן עגולה (כלומר, לא נתבאר בפוסקים אם יש לברך על הקשת דוקא כאשר רואה אותה כתמונת קשת, שהיא כעין חצי מעגל), או אפילו ראה מקצת מן הקשת די. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בספרו חזון עובדיה, שבספר הברית כתב, שיתכן וכאשר מופיעה בשמים רק מקצת מן הקשת, אין זה סימן הקשת שמברכים עליו בכלל, שדוקא כאשר הקשת היא במלא צורתה אז יש לברך עליה, אבל לא בכל מקרה שיש מופע של צבעי הקשת היא הקשת שעליה נתקנה הברכה. ועל כן לענין הברכה, "ספק ברכות להקל", ואין לברך על קשת זו. אולם הגאון רבי שלום מזרחי ז"ל (שהיה חבר בית דינו של מרן הרב זצ"ל) כתב, שמסתבר שאין חילוק בזה ובכל מקרה מברך על הקשת. אלא שבאמת יש לנו יותר לחוש בזה לספק ברכות ולא לברך על קשת זו. אולם הנוהג לברך גם על מקצת מן הקשת יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: אין להסתכל הרבה בקשת. יש לברך על ראיית הקשת "זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו". יש אומרים שאין לברך אלא כשרואה את הקשת שלימה, כעין חצי מעגל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מברכים בשם ומלכות? ט"ו כסלו תשפ"ב / 19 בנובמבר 2021

כן, מברכים בשם ומלכות. 

רציתי לדעת אם יש מקור למה שהמשנה ברורה אמר שאסור להגיד למישהו שיש קשת י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

זו דעת חיי אדם. ומרן זצ"ל כתב בזה בספר חזון עובדיה ברכות (עמוד תעב), והעלה שאפשר לומר לחבירו שיש קשת כדי שיברכו עליה. 

רציתי לדעת אם יש מקור למה שהמשנה ברורה אמר שאסור להגיד למישהו שיש קשת י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

זו דעת החיי אדם. ומרן זצ"ל כתב בזה בחזון עובדיה ברכות עמוד תעב, והעלה שאפשר לומר לחבירו. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה