הלכה ליום שני י"ט חשון תשפ"ב 25 באוקטובר 2021

הסתכלות בקשת

המסתכל בקשת
אמרו רבותינו (חגיגה טז.), כל המסתכל בקשת, עיניו כהות. שנאמר (בספר יחזקאל פרק א): "ּכְמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב, הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'". כלומר, יש במראה הקשת מראה שהוא כעין כבוד ה'. ולכן אין להסתכל בקשת יותר מדאי, שאין זה דרך כבוד כלפי ה' יתברך.

והדברים לכאורה קשים, כי מה שייך לומר שיש בקשת מראה שהוא דומה לכבוד ה'. ורבינו המאירי הסביר, שכמו שמראה הקשת אינו ברור, שממקום אחד נראה ירוק, וממקום אחר נראה אדום, כמו כן כשנגלה מראה דמות כבוד ה' ליחזקאל הנביא, היה באופן שלא ראה דבר ברור לומר מה הוא. (ועל כן, מאחר ויש דמיון בין מראה הקשת למראה כבוד ה', ראוי לו לאדם ירא שמים שלא יביט יותר מדאי במראה זה).

ואיך שיהיה, להלכה אין להרבות בהסתכלות בקשת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רכט), שאסור להסתכל הרבה בקשת. וכתב המגן אברהם בשם השל"ה הקדוש, שהמסתכל בקשת הרבה, עיניו כהות. כלומר, המסתכל בקשת נענש שעיניו כהות, שראייתו מתקלקלת.

והרה"ג רבי יוסף דוב סולובייצ'יק (מבוסטון) הסביר, שמה שאמרו שכל המסתכל בקשת עיניו כהות, אין הכוונה בזה שעונשו הוא כך, שעיניו תכהנה, אלא כוונת רבותינו לומר, שמי שאינו מבחין בכבוד ה' במראה הקשת, "עיניו כהות", כלומר, כבר עתה הוא כמו עיור, שאינו יודע מה הוא רואה. ולכן אמרו "עיניו כהות" בלשון הווה, ולא אמרו "עיניו תכהנה", בלשון עתיד. אולם מדברי השל"ה הקדוש שהביא המגן אברהם, מבואר שאין הדברים יוצאים מידי פשוטן, והמסתכל בקשת מסכן את ראייתו.

ברכת הקשת
הרואה את הקשת מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו". וביאור הברכה, שהשם יתברך זוכר את בריתו אתנו, ונאמן הוא שיקיים בריתו שכרת עם נח, שאף על פי שרבו מאד הרשעים בעולם, והיה מן הראוי חס ושלום להביא מבול לעולם, עם כל זה הקדוש ברוך הוא נאמן שלא יביא מבול לעולם כמו שנאמר "ונראתה הקשת בענן וזכרתי את בריתי". ומסיימים את הברכה "וקיים במאמרו" כדי לומר, שאף על פי שעניין הקשת נברא כבר מששת ימי בראשית, והוא מחוקי טבע העולם, מכל מקום השם יתברך קיים במאמרו, שכיוון שאמר שלא יוריד מבול לעולם בוודאי יקיים מאמרו, אף בלא עניין הקשת.

אם מברכים רק על קשת שלימה
כתב הגאון המשנה ברורה בביאור הלכה, הרואה את הקשת, לא נתבאר אם צריך שיראהו בתמונת קשת ממש, שהוא כחצי גורן עגולה (כלומר, לא נתבאר בפוסקים אם יש לברך על הקשת דוקא כאשר רואה אותה כתמונת קשת, שהיא כעין חצי מעגל), או אפילו ראה מקצת מן הקשת די. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הביא בספרו חזון עובדיה, שבספר הברית כתב, שיתכן וכאשר מופיעה בשמים רק מקצת מן הקשת, אין זה סימן הקשת שמברכים עליו בכלל, שדוקא כאשר הקשת היא במלא צורתה אז יש לברך עליה, אבל לא בכל מקרה שיש מופע של צבעי הקשת היא הקשת שעליה נתקנה הברכה. ועל כן לענין הברכה, "ספק ברכות להקל", ואין לברך על קשת זו. אולם הגאון רבי שלום מזרחי ז"ל (שהיה חבר בית דינו של מרן הרב זצ"ל) כתב, שמסתבר שאין חילוק בזה ובכל מקרה מברך על הקשת. אלא שבאמת יש לנו יותר לחוש בזה לספק ברכות ולא לברך על קשת זו. אולם הנוהג לברך גם על מקצת מן הקשת יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: אין להסתכל הרבה בקשת. יש לברך על ראיית הקשת "זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו". יש אומרים שאין לברך אלא כשרואה את הקשת שלימה, כעין חצי מעגל.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מברכים בשם ומלכות? ט"ו כסלו תשפ"ב / 19 בנובמבר 2021

כן, מברכים בשם ומלכות. 

רציתי לדעת אם יש מקור למה שהמשנה ברורה אמר שאסור להגיד למישהו שיש קשת י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

זו דעת חיי אדם. ומרן זצ"ל כתב בזה בספר חזון עובדיה ברכות (עמוד תעב), והעלה שאפשר לומר לחבירו שיש קשת כדי שיברכו עליה. 

רציתי לדעת אם יש מקור למה שהמשנה ברורה אמר שאסור להגיד למישהו שיש קשת י"א כסלו תשפ"ב / 15 בנובמבר 2021

זו דעת החיי אדם. ומרן זצ"ל כתב בזה בחזון עובדיה ברכות עמוד תעב, והעלה שאפשר לומר לחבירו. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה