הלכה ליום שלישי כ"ג אב תשפ"ד 27 באוגוסט 2024

הסכם "יששכר וזבולון"

נאמר בתורה (בראשית מט) "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על צידון, יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים".

ופירשו רבותינו במדרש, שזבולון היה עוסק בסחורה, ומביא סחורות באוניות ומוכרם, ולבסוף היה חולק את רווחיו עם יששכר, ונותן לו את כל צרכיו, כדי שיהיה יששכר שקט ופנוי לעסוק בתורה. וזהו שנאמר "יששכר חמור גרם", שהיה נושא עליו את עול שקידת ועמל התורה כל ימיו, ולא היה עוסק בענייני העולם כדרך רוב בני האדם.

וכן מה שנאמר אודותיו "הרובץ בין המשפתים", פירשו רבותינו, אלו תלמידי יששכר היושבים לרגליו ללמוד תורה. לכן כשבא משה רבינו לברך את שבטי ישראל לפני מותו, הקדים לברך את זבולון לפני יששכר, שנאמר "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך", שאלמלא זבולון לא היה יששכר יכול לעסוק בתורה, שאם אין קמח אין תורה. וזכה יששכר להעמיד מאתיים ראשי סנהדראות. ועל זבולון נאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".

ולפיכך כתב רבינו הטור, שמי שאי אפשר לו ללמוד תורה, מפני שאינו יודע כלל ללמוד, או מפני טרדת הזמן, יחזיק מבחינה כלכלית אחרים הלומדים תורה, ויחשב לו הדבר כאילו לומד בעצמו. ומרן השלחן ערוך גם כן כתב, שמי שאינו יכול ללמוד יספק צרכיהם של לומדי תורה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, העתיק את לשון הטור להלכה. וכן מצינו בגמרא (סוטה כא.), שהיה הנשיא מספק את צרכיו של רבי יוחנן שהיה לומד תורה, לפי שאין ערך כערכה של תורה, כי טוב סחרה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה.

וכתב עוד מרן רבינו זצ"ל, שלמרות הכל, אף המחזיק תלמיד חכם שהוא בבחינת "זבולון", לא יתבטל לגמרי מלימוד תורה, אלא יקבע זמן ללימוד הלכה, לדעת מה יעשה ישראל, ולקיים המצוות, ולשמור השבת כהלכתה, שאם לא ילמוד היאך יקיים?

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הסכם יששכר וזבולון יכול להתקיים בין בעל ואישה? אם כן האם מדובר בהסכם שחייב להיחתם מלכתחילה או שמדובר בהסכם בהתנהגות שכן האישה לוקחת על עצמה חיוב הבעל - פרנסת הבית וברור שהתמורה לכך היא קבלת חלקו בלימוד התורה? ט"ז טבת תשפ"ג / 9 בינואר 2023

בין בעל ואשתו אין צורך בשום הסכם, וההסכם ביניהם והשייכות של האשה בלימוד של הבעל היא הרבה יותר מאשר ביששכר וזבולון. כן כתב בספר אמת ליעקב להגאון רבי יעקב קמינצקי. והדברים מיוסדים על פי דברי רבותינו בגמרא ובכל הפוסקים. תבורכו מפי עליון.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה