מצות עשה על כל איש מישראל ללמוד תורה הלכה למעשה, כמו שנאמר בתורה (דברים ה) ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם. כדי שידע האדם לקיים את מצוות התורה כהלכתן, ולשמור עצמו מכל איסורי תורה, וכמו שאמרו רבותינו (קידושין מ.) גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, ומלבד עצם החיוב לדעת כיצד לקיים את התורה, נוסף חיוב מיוחד על עצם לימוד התורה שהיא מצוה שאין למעלה ממנה. ולכן כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין זקן גדול שתשש כוחו, ואפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים שחייב לפרנסם, הכל חייבים לקבוע להם זמן ללמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה.
ואמרו רבותינו, שכשנידון האדם לפני ה' אחרי אריכות ימים ושנים, נידון תחילה על תלמוד תורה, ואחר כך נדון על שאר מעשיו. לפיכך אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה (כלומר לשם שמים) ובין שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
כפי שביארנו, יש במצות תלמוד תורה שני חלקים. האחד הוא עצם מצות לימוד תורה, והשני הוא מצות לימוד התורה לצורך ידיעת ההלכה כדי לדעת כיצד נכון לנהוג בכל עניין, והלומד תורה הלכה למעשה זוכה לשני חלקים אלו ולימודו רצוי ביותר לפני ה' יתברך.
נשים פטורות ממצות לימוד תורה, שנאמר ולימדתם אותם את "בניכם" ולא את בנותיכם (קידושין כט:) ואף על פי כן חייבות ללמוד את דיני התורה השייכים להן, שאם לא תדענה הלכות שבת והלכות ברכות, הלכות איסור והיתר, ובשר וחלב, ונדה וכיוצא בזה, איך יוכלו לקיימן ולהשמר בהן. ומטעם זה הנשים מברכות בכל יום ברכות התורה, ואומרות אשר קדשנו במצוותיו "וצונו" על דברי תורה, וכמו שנפסק בשולחן ערוך, (וכמו שכבר הזכרנו בהלכות ברכות השחר.) מפני שהן מחויבות בלימוד דיני התורה כדי לקיימן.
