צריך להזהר שלא תהיה חציצה בין הכלי לבין המים שבמקוה, ולכן בשעת הטבילה, צריך שיהיה הכלי רפוי בידו, שאם מהדקו בידו, הרי ידו חוצצת בין הכלי למי המקוה, ומכל מקום יכול ללחלח ידו במים קודם שמכניס הכלי למים, ואז אין לחוש לחציצה.
כשמטביל כלים חדשים, יזהר להסיר מהם כל מיני מדבקות וכדומה מדברים שעלולים לגרום חציצה (ואמנם לא כל דבר הנמצא על הכלי חוצץ בטבילה, אלא דוקא דבר שמקפיד עליו שלא יהיה על הכלי, ויש בענין זה הרבה פרטי דינים, בדומה לדיני חציצה בנטילת ידים ובהלכות טבילה, ולכן בכל מקרה טוב להסיר המדבקות קודם הטבילה, ואפילו לגבי תוית שכתוב עליה "קריסטל" שמוסיפה חשיבות לכלי, דעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שטוב להחמיר להסירה קודם הטבילה).
אם יש חלודה על הכלי, צריך לנקותו יפה ולהסיר החלודה מעליו, וכן אולר שהלהב של הסכין מקופל בתוכו צריך שיפתח אותו בעת טבילתו כדי שיבואו המים בכל סביבות הסכין.
קומקום חשמלי, נחלקו הפוסקים אם הוא חייב בטבילה, משום שיש כלל שכלי שהוא מחובר לקרקע אינו טעון טבילה, ולפי זה כתבו כמה פוסקים, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שקומקום חשמלי שעיקר תשמישו הוא בשעה שהוא מחובר לתקע החשמל, הרי הוא נחשב למחובר לקרקע ופטור מטבילה, אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שטוב להחמיר להטביל קומקום חשמלי, ואם חושש שאם יכניסנו למים הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל או השוכר כלים מן הגוי, פטור מלהטבילם, כיון שלא קנאם להיות שלו, ואין זה דומה למעשה שהיה בכלי מדין, שהכלים היו לגמרי של ישראל.
הערה: הזכרנו לעניין חיוב הטבלת קומקום חשמלי, שדעת הגרש"ז אוירבך להקל בזה, ובאמת הדברים אינם מדויקים, שהגרש"ז אוירבך היקל בזה רק בצירוף שיפרק את הקומקום על ידי מומחה יהודי, ואז בטל ממנו שם כלי לגמרי, ולאחר מכן יוכל לחזור ולהרכיב את הכלי על ידי מומחה יהודי, ולא יצטרך הכלי טבילה. וכל זה דוקא כשמפרק את הכלי על ידי מומחה, אבל אם פירק את הכלי בצורה פשוטה שלא על ידי מומחה, לא בטל ממנו שם כלי.
