הלכה ליום שלישי כ"ו סיון תשפ"ד 2 ביולי 2024

דוד שמש

הדבר ידוע שאחת המלאכות שאסור לנו לעשותן בשבת, היא מלאכת "מבשל". וכפי שביארנו כמה פעמים.

ובגמרא במסכת שבת (לח:) מבואר שמותר לבשל בשבת בחמה, כלומר שמותר להניח בשבת קערה עם מים כנגד קרני השמש כדי שהם יתחממו, ואפילו אם על ידי כך המים יגיעו לחום שהיד סולדת בו, שהוא החום המוגדר כבישול בשבת (דהיינו כארבעים וחמש מעלות צלסיוס כפי שביארנו בהזדמנות אחרת) מותר. אולם לבשל בתולדת חמה אסור. למשל, לתת מים לתוך כלי שרתח מחמת השמש ועל ידי כך יתחממו המים, אסור, וכן לתת ביצה לתוך כלי עם מים שהוחמו על ידי השמש בכדי שתתבשל, אסור, וגזרו כך חכמינו, משום שחששו שמא יבואו לבשל במים שהוחמו באש, שיש בזה איסור תורה. ולכן אסור לבשל בשבת במים שרתחו על ידי "דוד שמש", משום שמים אלו נחשבים לתולדת חמה.

ולעצם השימוש במים שהוחמו על ידי דוד שמש בשבת, לצורך שטיפת ידיים וכדומה, הנה דנו בזה כמה מגדולי הדור, ונידון זה הוא מהארוכים והמורכבים ביותר, כי בזמן פתיחת הברז בבית מיד נכנסים מים קרים לתוך הדוד ומתחממים שם, ויש לדון בזה מצד מה שמים קרים אלו מתבשלים בתוך המים הרותחים שהם נחשבים ל"תולדת חמה" כפי שביארנו, ועוד יש לדון בזה מצד כמה בעיות שאי אפשר להרחיב בהן במסגרתינו, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בזה בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ד סימן לד, ויש לציין כי תשובה זו היא השנייה באורכה מבין תשובותיו הרבות של מרן זצ"ל. ומרן זצ"ל כתבה במשך שבועיים כשהיה חוזר מבית הדין במצריים לביתו ומסתגר בחדרו וערך תשובה נפלאה זו). ולמעשה העלה במסקנתו, שיש להקל להשתמש במים שהוחמו באמצעות דוד שמש בשבת, ואם מים אלו הם חמים מאד ורוצה למזגם עם מים קרים על ידי פתיחת שני הברזים ביחד, החם והצונן, גם כן יש להקל בזה מעיקר הדין.

אולם יש לציין שכל זה רק לעניין שימוש במים אלו לשתייה או לשטיפת כלים ורחיצת ידיים ורגליים וכדומה, אבל לענין רחיצת כל הגוף בשבת, עלינו לדון באופן נפרד בעזרת ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

קיימת טענה שכיום יש שינוי במבנה דודי השמש, ששונה מהתייחסות הפוסקים בזמנם, שנשנה את הדין כ"ח סיון תשפ"ד / 4 ביולי 2024

לא ידוע לי על טענה זו לגבי דודי שמש רגילים. נכון הוא שבבנינים חדשים התקינו מערכות סולריות ששם ישנה באמת בעיה להשתמש בשבת.

חשבתי שהתשובה ביבי"ע היא על הדוד שמש היא הכי ארוכה, אז אם כך איזה תשובה הכי ארוכה? כ"ז סיון תשפ"ד / 3 ביולי 2024

התשובה הארוכה ביותר כמדומני שהיא בדין מי שקנה אתרוג בקנין שלא מועיל מן התורה, כמו לדוגמא בשיק, והיא בספר מאור ישראל על מסכת סוכה דף מא.

מה דעת מרן זצוק"ל בענין דוד חשמל שהוחם לפני השבת?
כמו כן מה דעת מרן זצוק"ל אם מדליקים את הדוד ע"י שעון שבת? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

בשני המקרים, לדעת מרן זצ"ל יש להמנע ולהחמיר שלא להשתמש במים החמים הללו בשבת.

בעניין רחיצת הגוף בשבת, האם מותר לחפוף ראשו בשמפו כדרכו בחול והאם אין חשש שייתלשו שערות, כי לפעמים נתלשות שערות והאם זה בגדר פסיק רישיה דלא איכפת ליה?​ כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

צריך לחפוף את ראשו בנחת, כדי שלא יסחט את השיער. ועל תלישת השיער אין לחוש. שאין זה פסיק רישיה, ועוד דלא ניחא ליה כלל בכך

כתבתם שהתשובה של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, על דוד שמש, היא השניה בארכה ביביע אומר - אפשר לדעת מה הראשונה בארכה? א' שבט תשע"ה / 21 בינואר 2015

התשובה הארוכה ביותר, כפי הנראה היא התשובה על היתר המכירה ביביע אומר חלק עשירי, וכן התשובה בענין קנין דאוריתא אם מועיל בדרבנן, במאור ישראל על מסכת סוכה דף מו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה