הלכה ליום רביעי כ"ט אדר תשפ"ב 2 במרץ 2022

שטיפת הפנים והפה

שאלה: מנהגי בכל בוקר, שאני נוטלת ידיים, מתפללת שחרית, ואחר כך שוטפת פנים לקראת היציאה מהבית. האם אני נוהגת כשורה?

תשובה: במסכת שבת (דף נ עמוד ב) שנינו, "רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, משום שנאמר, כל פעל ה' למענהו". ופירש רבינו הרמב"ם (פ"ד מהל' תפלה), שלפני תפלת שחרית, צריך אדם לרחוץ את פניו ידיו ורגליו, לכבוד ה' יתברך.

אמנם, יש מרבותינו הראשונים שחלקו על פירוש הרמב"ם בזה. ולפי דבריהם, אין בזה חובה מיוחדת לפני התפלה דוקא. (ראה בבית הבחירה שם, ובהשגות הראב"ד ועוד). נמצא אם כן, לגבי השאלה, אם יש ענין לרחוץ את הפנים קודם התפלה דוקא, שלפי דברי הרמב"ם, יש להקדים את רחיצת הפנים לתפלה, ולפי דברי שאר הראשונים, אין צורך לעשות כן.

ומרן הבית יוסף (סימן צב) כתב, שהעולם לא נהגו כדברי הרמב"ם שכתב שיש "לרחוץ רגליו". וכתב שבודאי לפי מנהג העולם, אין אנו פוסקים כלל כפי פירוש הרמב"ם בזה. וכן כתבו עוד מגדולי הפוסקים (והביאם בספר הלכה ברורה, בסימן ד). אולם כל זה דוקא לגבי רחיצת הרגליים, שלא נהגו להזהר בזה קודם תפלת שחרית, בפרט במקומותינו, שבדרך כלל רגלי האנשים מכוסות, אבל לגבי רחיצת הפנים, נראה שיש להזהר לרחוץ את הפנים קודם תפלת שחרית, וכן ראוי לעשות על פי דברי המקובלים האמתיים.

ובפרט בזמן  הזה, שהורגלנו בעניני נקיות יותר מבדורות הקודמים, ולכן נכון להזהר לרחוץ את הפנים קודם התפלה, וכן לשטוף את הפה, או לצחצח השיניים, קודם התפלה, שלא להראות מגונה בשעת התפלה, ושלא להשתהות עם  דבר המפריע לתפלה. וכלשון מרן השלחן ערוך (בסימן צב ס"ג) שכתב: "צריך קודם התפלה להסיר כל דבר הטורדו". ובבית יוסף (סוף סימן ד) הביא בשם הרב רבינו דוד אבודרהם, "נהגו לרחוץ פיהם, מפני שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה".

לכן לסיכום: נכון להזהר לרחוץ את הפנים ואת הפה קודם תפלת שחרית, ולא להקדים את התפלה לרחיצת הפנים. (מלבד בימי התענית, ובפרט ביום הכפורים). ובדיעבד, מי שהתפלל קודם שרחץ את פניו וכדומה, בודאי שתפלתו תפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לאכול אורז חם בכלי בשרי שנשטף טוב ולאחר פחות מ-6 שעות לאכול משהו חלבי? כ"ט אדר תשפ"ב / 2 במרץ 2022

מותר בהחלט.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה