הלכה ליום שני י"ח תמוז תשפ"ה 14 ביולי 2025

ימי "בין המצרים" תשפ"ה – דברי מרן זצ"ל

בין המצרים
הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים" על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג): "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.

בין המצרים בדורותינו
אף על פי שזכינו בדור האחרון, לשוב אל ארץ קדשינו בצורה יחסית חופשית, עדיין לא זכינו לגאולה שלימה, כי בית חיינו חרב, ואומות העולם מציקות לעם ישראל יום יום, וראשי האומות נוהגים כשליטים עליונים על ישראל, והצרות תוכפות יותר ויותר. ועל הכל, מבחינה רוחנית, שאנו רחוקים מאד מהגאולה האמיתית, עד שישוב ה' וירחם על נחלתו, וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה, גאולת עולמים.

ועל כל איש ואשה, להיות ערניים לענין הגלות, ולא להשאר שאננים, כי הימים הללו אינם ימים רגילים שמחוייבים אנו לנהוג בהם במנהגי אבלות בעל כרחינו, אלא בעצמותם הם ימי אבל, כי אנו דואבים ומצטערים על ההפסד הגדול בחורבן בית המקדש ובעיכוב הגאולה.

והיה מרן זצ"ל אומר דבר יקר מאד, שעל כל אדם לקרב את האבלות בימים הללו ללבו, ויותר ממה שאנו בוכים על מה שהיה לפני אלפיים שנה, אנו בוכים על מה שהיה בדורותינו, בזמן השואה הנוראה, והיה מעורר את הציבור לזכור את מליון הילדים המתוקים שנטבחו בימי השואה, וכן את כל ישראל שהתענו תחת המגף הנאצי, גם על זה עלינו לבכות! וכבר אמרו רבותינו, כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.

לכן, גם ביום תשעה באב, כשאדם יושב וקורא את הקינות, עליו להזכר בצרות שעברו על ישראל בכל הדורות, וגם לרבות, מה שנעשה בשנים האחרונות, ביום שמחת תורה של שנת התשפ"ד, וגם עלינו לזכור היטב את הריגתם של גדולי עולם חסידי עליון על ידי אויבי ישראל שקמו עלינו לכלותינו, ורק בחסד ה' נותרנו אנו לפליטה.

דרגות האבלות בימים אלה, ובשנה זו
במשך השבוע נבאר את דיני "בין המצרים" (ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך). ודינים אלו מחולקים. שמיום י"ז בתמוז ועד ראש חודש אב, נוהגים מעט מנהגי אבלות. ומיום ראש חודש אב, מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים.

לאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים, עד יום תשעה באב.

כלומר, מנהגי "שבוע שחל בו תשעה באב", חלים בעיקר עד יום תשעה באב עצמו (וחלק מהם גם ביום עשירי באב כפי שנבאר בעזרת ה'), כמו שלמדנו בגמרא במסכת תענית ובדברי הפוסקים, שכל המנהגים הללו אינם נוהגים במשך השבוע לאחר תשעה באב, אלא רק מיום ראשון בשבוע, עד יום תשעה באב עצמו.

שבוע שחל בו תשעה באב בשנת התשפ"ה
בשנה זו (תשפ"ה, 2025), יחול יום תשעה באב ביום ראשון, נמצא, ש"השבוע שחל בו תשעה באב", נמשך רק ביום תשעה באב עצמו, שהוא יום ראשון. לפיכך, למנהג הספרדים, אין לנו את דיני האבלות המיוחדים לשבוע שחל בו תשעה באב, כמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן תקנא). ורק האשכנזים נוהגים להחמיר בכמה דינים כבר מראש חודש אב, וכמו שנבאר בעתו ובזמנו בעזרת ה.'

תיקון חצות
מכיון שימי "בין המצרים" הם ימי אבל לעם ישראל, נוהגים בהם כמה מנהגי אבל, וחסידים ואנשי מעשה נוהגים לומר "תיקון חצות" אחר חצות היום בימי בין המצרים. (חצות היום, היינו, שמחלקים את הלילה, מהשקיעה עד הזריחה לשתים עשרה, והנקודה האמצעית, היא "חצות" הלילה, מלשון "מחצית", ובאותה השעה ביום, הוא זמן חצות היום. ובהרבה לוחות שנה מופיעה זמן חצות היום, או חצות הלילה, שהוא שווה לזמן חצות היום), ואומרים "תיקון רחל" שבו פסוקים של בכי וצער על חורבן בית המקדש, ומנהג זה הוא מנהג ותיקין, והביאו מרן החיד"א בספרו מורה באצבע, וכתב שכן נהגו בארץ ישראל על פי דברי רבינו האר"י ז"ל, וכן כתב עוד בספרו שו"ת יוסף אומץ. וכתב שנוהגים לומר "תקון רחל", משום שתקון רחל מיוסד על בכיה ומספד על חורבן הבית. והביא עוד מדברי רבינו האר"י שכתב שמנהג טוב וכשר לכל בעל נפש לישב באבילות אחר חצות היום בכל ימי בין המצרים, ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית. עד כאן. ובודאי שעל ידי אמירת תיקון חצות יתעורר כל אחד להצטער על חורבן בית המקדש וכל הצרות שבאו עלינו ועל אבותינו מתוך הגלות המרה הזו.

וכן נהג תמיד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, לעורר את הצבור לומר תקון חצות בזמן חצות היום בימי בין המצרים. (ותיקון רחל מודפס בסידורים). וכן היו נוהגים לאמרו בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. ויש נוהגים לומר "תיקון חצות" בכל ימות השנה בחצות הלילה, ותבא עליהם ברכה.

ויש לציין שגם בשאר ימות השנה, טוב לומר תיקון חצות בכל לילה. וכאשר מרן זצ"ל היה אומר תיקון חצות, היה לוקח את הכרית ממיטתו, ומניחה על הרצפה, והיו עיניו זולגות דמעות בתחינתו על צרות כלל ישראל ועל איחור הגאולה.

ה' יזכינו לראות עין בעין בנחמת ציון ובנין ירושלים. אמן כן יאמר האל.

שאלות ותשובות על ההלכה

לעניין ההלכה של היום בנוגע לתיקון חצות הרי בשנת שמיטה לא אומרים תיקון רחל. האם בכל זאת בבית המצרים נאמר תיקון רחל? י"ט תמוז תשפ"ב / 18 ביולי 2022

שלום,

בתיקון חצות שעושים בחצות היום בימי בין המצרים, אומרים תיקון רחל גם בשנת השמיטה. תבורכו, 

לכבוד הרב שליט"א שלום, האם מותר מן הדין בצום יז בתמוז לתת לקטן בן שנה - שנתיים משחק חדש המשמיע כלי נגינה כשהמטרה של המשחק היא למידה? תודה רבה. י"ח תמוז תשפ"א / 28 ביוני 2021

מותר ואין מקום להחמיר בזה. תבורכו,

מה לגבי שמיעת שירים בימים אלו? יש איסור באחד מהשבועות, על שמיעת שירים? כ"ג תמוז תשע"ז / 17 ביולי 2017

אין לשמוע שירים עם כלי נגינה, או בהקלטה עם כלי נגינה, בימים הללו שהם ימי בין המצרים. משבעה עשר בתמוז ועד עשירי באב.

האם ניתן להגיד תיקון חצות בחצות היום?
הבנתי ככה ממה שכתבתם, אבל אני הכרתי שאת תיקון חצות אומרים אחרי חצות הלילה בלבד. כ"ג תמוז תשע"ג / 1 ביולי 2013

בימים אלה, כדאי לאמרו גם בחצות היום.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה