הלכה ליום שלישי י"ג תשרי תשפ"ה 15 באוקטובר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם (אלברטו) בן אסתר ז"ל

שהיום אחד עשר חודש ליום פקודתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

דין הסכך בסוכה והקישוטים הנתלים בסכך

מצוה ליַפּוֹת את הסוכה
מצוה גדולה ליַפּוֹת את הסוכה ולנאותה כמה שאפשר, להכניס לתוכה כלים נאים, ולהאירה באור יקרות. וכתבו המקובלים, שעל ידי כיבוד הסוכה באור יקרות, יזכה האדם שנפשו תשב במנוחה בגן עדן, וכפי ערך מה שיקיים את המצוה בכוונה טובה באופן הנאות, כך יעשה לו שָם סוכה לנשמתו. ׁכמו שמבואר בזהר הקדוש פרשת פנחסׂ. ובהציע הכלים הנאים שיש לו' והמצעות הנאות בסוכה, יקשור לו האל יתברך כמה חופות בגן עדן העליון. ובכל זאת, יש לדעת, שלעתים מתוך הכוונה הטובה לקשט את הסוכה, הסוכה נפסלת. לכן יש להיות בקי בדינים המובאים כאן, לנהוג על פי ההלכה.

התנאים שיהיה הסכך כשר
נאמר בתורה (דברים טז.) "חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך". ולמדו מכאן רבותינו (במסכת סוכה דף יב.), שיש לסכך את הסוכה, בדברים הנאספים מן הגורן ומן היקב, כלומר פסולת הגורן והיקב, שהם קש ותבן וזמורות ואשכולות ריקים מן הענבים, וכיוצא בהן.

וכן נאמר בספר נחמיה (פרק ח), שאמרו ראשי העם אל בני ישראל, "צאו ההר, והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות, לעשות סוכות ככתוב". ומכאן למדו רבותינו שצריך שיהיו לסכך שמסככים בו שלשה תנאים.

א. צריך שיהיה גידולו מן הארץ. ב. צריך שיהיה תלוש ולא מחובר לקרקע. ג.  צריך שיהיה דבר שאינו ראוי לקבל טומאה. כמו פסולת הגורן והיקב, שבאה מן הארץ, והיא תלושה ואינה מחוברת לקרקע, וכן אינה ראויה לקבל טומאה, שכל דבר שאינו "אוכל" או "כלי", אינו ראוי לקבל טומאה. ולמשל, אם גופו של מת, נגע בענף של דקל, אין הענף מקבל טומאה, אבל אם נגע גופו בכלי עץ, הרי הכלי מקבל טומאה. ולכן אין לסכך בכלי. (ואפילו אם נשבר הכלי, אין לסכך בשבריו).

ולפיכך אסור לסכך את הסוכה בכל מיני מתכות, שהרי אין גידולם מן הארץ. וכן אין מסככים בענפי אילן המחובר לקרקע, שאין לסכך אלא בדבר התלוש מן הקרקע. וכן אין מסככים בכל מיני אוכלים, כגון פירות, מפני שהם ראויים לקבל טומאה, וכן אין מסככים בכלים, אף על פי שהם עשויים עץ, מפני שהם ראויים לקבל טומאה, ואפילו אם סיכך בסכך כשר, אלא ששם עליו סכך פסול, הסוכה פסולה. ולכן אם בנה סוכה כשירה, אבל היא נמצאת תחת מרפסת של שכן וכדומה, ודאי שסוכה זו היא פסולה.

דין קשוטי נייר
הנייר אין מסככים בו, ואפילו הוא עשוי מעץ, מפני שנשתנתה צורתו לגמרי, ואינו נחשב לדבר שגידולו מן הארץ. ולכן, הקישוטים שנוהגים לתלות תחת סכך הסוכה, בכדי ליפות את הסוכה, הרי הם עלולים לפסול את הסוכה מפני שהם אינם סכך כשר.

לכן כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שצריך להקפיד לתלות את קישוטי הסוכה שתחת הסכך, באופן שיהיו צמודים לסכך, ותלויים בתוך ארבעה טפחים לסכך, (שהם כשלושים ושניים סנטימטר), שאם הם יורדים למטה, ליותר ממרחק של שלושים ושנים סנטימטר מהסכך, יש חשש פן יפסלו את הסוכה כאמור, אבל כשהם בתוך ארבעה טפחים, בטלים הם לגבי הסכך, ואין כל חשש שיפסלו את הסוכה, אפילו אם הם גדולים מאד.

ולסיכום: יש לסכך את הסוכה, בדבר שגידולו מן הארץ, ושהוא תלוש, ושאינו מקבל טומאה. ואם רוצים לקשט את הסוכה בקישוטי נייר, רשאים לעשות כן, אך יש לתלות את הקישוטים באופן שיהיו צמודים לסכך, ולא יהיו גדולים ויורדים מן הסכך יותר משלושים ושניים סנטימטר, שאז, הם עלולים לפסול את הסוכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לרב
הייתי בבית כנסת בראש השנה שבאמצע חזרת השץ החזן שתה מים אני יודע שאותו חזן יש לו דין של חולה כי גם ביום כפור הוא עשה שיעורים באמצע חזרת השץ
השאלה שלי האם יש לזה איזה שהאו היתר לקחת לגימה בחזרת השץ ,וגם אם יש האם אחד שלוקח שיעורים ביום כפור יכול לגשת לעמוד?
תודה י"ב תשרי תשפ"א / 30 בספטמבר 2020

לגבי מה שעשה בראש השנה, יש מקום להקל בזה במקום צורך גדול. (איני מיקל למעשה, רק כוונתי שיתכן שעשה כן על פי הוראת חכם).  לגבי לשמש כחזן ביום הכיפורים, אמנם מרן בש"ע סימן תקסו כתב שמי שלא מתענה לא יהיה חזן, אולם אם אין שם אדם אחר שיכול להיות חזן, כתבו כמה אחרונים להקל באופן שאוכל רק לשיעורים. 

לגבי טווח התליה של הקישוטים 32 ס"מ.
האם זה מהסכך לתחילת הקישוט שלא יהי רווח של 32 ס"מ או מהסכך לקצה הקישוט הנתלה? י"ב תשרי תשפ"א / 30 בספטמבר 2020

מהסכך לקצה הקישוט הנתלה.

האם מותר לתלות קישוטים ב"אזיקון" ולהצמיד לסכך או שיש בעיה עם האזיקון? י"א תשרי תשע"ד / 15 בספטמבר 2013

לתלות את הקישוט עם אזיקון, אין מניעה כלל מצד ההלכה. ובתנאי שהקישוט לא יפסול את הסכך, כפי שביארנו בהלכה.

בהמשך להלכות קישוטי סוכה והחשש לפסילת הסכך, חו"ח, כיצד יש לנהוג בהתקנת התאורה לסוכה.
עד כה העברתי כבל על הסכך ושלשלתי את גוף התאורה כך שיהיה צמוד לסכך, מצידה הפנימי של הסוכה. אני חושש, שאין זו הדרך לעשות כן.
לפיכך, האם יש להסתפק באהיל תאורה העומד על הקרקע בלבד? כ"ז אלול תשע"ג / 2 בספטמבר 2013

בודאי שחוט החשמל אינו פוסל את הסכך, וכן המנורה עצמה אינה פוסלת שאינה גדולה כל כך.

האם סכך של פרגולה מעץ כשר לסוכה? י"ג תשרי תש"ע / 1 באוקטובר 2009

סכך של פרגולה שעשוי לצל כשר לסוכה.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה