הלכה ליום שלישי ה' סיון תשע"ג 14 במאי 2013

ישלם ה' פעלך

נאמר במגילת רות, שבועז אמר לרות המואביה, שבאה לחסות להתגייר ולהפוך לחלק מעם ישראל: "יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו".

וצריך לבאר, מהי הכפילות בפסוק, שאמר בועז, "ישלם ה' פעלך", ואחר כך חזר ואמר "ותהי משכורתך שלמה", הלא הכל ענין אחד הוא, שישלם ה' פעלה של רות, וממילא תהיה משכורתה שלימה?
 
ויש לבאר, על פי מה שכתב בספר קול יעקב (הביאו מרן שליט"א בספרו מאור ישראל דרשות, עמוד קעו). ואלו דבריו:
 
שנינו במסכת אבות "שכר מצוה - מצוה". והסביר רבינו הרמב"ם: "דע, שאין לך שכר ותענוג רב, יותר מעונג המצוה עצמה וערבותה, גם בעולם הזה, והוא עונג לאין חקר בעולם הבא. ובכל זאת רוב בני האדם אינם מרגישים את מתיקות המצוה, והאושר הגדול הטמון בקיומה כאן בעולם הזה. והטעם לכך, משום שהנפש בעולם הזה מעורבת עם הגוף שכולו גשמי, ומעפר יסודו, ולכן הנפש אינה מרגישה כל כך את מתיקות המצוות. וכמו אדם שמחמת חוליו, הוא מפסיד את הטעם הטוב של המאכלים, כן הוא לגבי חולי הנפש, שגורם לחוסר הרגשת נעימות המצוות.
 
ומשל לאדם אחד, שראה את פני חבירו זועפים, וישאלהו, מדוע פניך זועפים? השיב לו, דע ידידי, כי בני יחידי אשר אהבתי הוא חולה זה כשלשה ימים, וכל אוכל תתעב נפשו, שאין לו תיאבון לאכול כלל.
 
מה עשה זה האוהב לחבירו, הלך בעצמו להפגש עם הילד, ואמר לו, בני, מדוע תגרום צער לאביך שאוהב אותך? ונכנס עמו בדברים, והבטיח לו, עשרה זהובים אם יאכל מן התבשיל שיביאו לפניו. וכן עשה, שאכל מעט מן התבשיל, וגם חתיכת בשר קטנה, וקיבל עשרה זהובים.
 
כיון שסיים אכילתו, הלך אל חבירו בשמחה, ואמר לו, אבשר לך ידידי, שעל ידי השפעתי על בנך, אכל בשמחה מן התבשיל. אמר לו האב, ספר לי איך היה בדיוק המעשה? איך השפעת על בני? ויספר לו כל הענין, שהבטיח לבנו עשרה זהובים, וכך הסכים לאכול.
 
אמר לו האב, ראה ידידי, שאדרבה, מתוך הסיפור שלך אנו רואים, כי בני חולה מאד הוא, כיון שהוא דורש סכום גדול של עשרה זהובים בשביל לאכול דבר שלכל בני האדם הוא טעים וטוב.
 
ולפי המשל מבוארים דברי רבותינו שאמרו: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", כלומר, על האדם להגיע למדרגה, שתהיה לו הנאה מעצם קיום המצוות, גם בלי השכר הצפון לו לעולם הבא. כמו אותו ילד חולה, שלאחר שיבריא, יהנה מעצם אכילת המאכלים הטובים, גם ללא שכר עשרה זהובים.
 
וכן בועז אמר לרות, הלא שמעת בתי, שאמנם "ישלם ה' פעלך", כלומר, לעתיד לבוא תקבלי שכר על מעשה המצוות. אבל אני מזהיר אותך, "שתהיה משכורתך שלימה מעם ה'", כלומר, גם עצם עשיית המצות תהיה עבורך שכר, שתשמחי בקיום המצוות, שזכית לחסות תחת כנפי השכינה.

 
חג שמח, תזכו לשנים רבות, נעימות וטובות!

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה


פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה