הלכה ליום שלישי כ"ד טבת תשפ"ג 17 בינואר 2023

שביתה

שאלה: האם מותר לפועלים המועסקים במפעל גדול, להשתמש בנשק השביתה, לשם העלאת שכרם ושיפור תנאי העסקתם?

תשובה: בגמרא במסכת בבא בתרא (דף ח:) הובאו דברי התוספתא: "רשאים בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר הפועלים, ולהסיע על קצתן". כלומר, מותר לבני העיר, להחליט יחד, לתקן תקנות בנושאים חברתיים וכלכליים, ומותר להם גם להעניש את מי שיעבור על התקנות, בקנס כספי וכדומה.

וכן פסק הרמ"א (בחושן משפט סימן ב), שבכל כיוצא בזה, הולכים אחר מנהג העיר, ואפילו בדבר שיש מתושבי העיר שיגרם להם מחמתו הפסד.

ולפי זה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ד סימן מח), שרשאים מנהיגי האיגודים המקצועיים לאחוז בנשק השביתה לשם תוספת שכר, או להקל תנאי העבודה וכדומה. וכפי שנוהגים היום. והביא סמך למנהג זה מכמה מקורות בדברי חז"ל. והביא דברי הרשב"א בתשובה (ח"ד סימן קפה), שאם הסכימו כל בני מלאכה אחת שבעיר, כגון טבחים, צבעים, ספנים וכיוצא בהם, בענין מלאכתם בהסכמה אחת כפי מה שיראה בעיניהם, הרי היא קיימת כדין התורה, ויכולים לענוש כל העובר על הסכמתם כראות עיניהם, שכל חבורה במקצוע אחד, הרי הם כעיר בפני עצמה. (ואם יש ביניהם תלמיד חכם חשוב שלא הסכים לתקנותיהם, אין תוקף להסכמתם. כמבואר בגמרא).

וסיים מרן זצ"ל, שמנהג המדינה שנהגו לאחוז בנשק השביתה במפעלים ובמוסדות הרשות, יש להם על מה שיסמכו. חוץ מדברים שיש בהם חיי נפש, כגון שירות בבתי החולים וכיוצא בזה.

כלומר, הרופאים והאחיות, אסור להם לפתוח בעיצומים שעלולים לגרום לנזק בריאותי לציבור. ועליהם לטכס עצה יחדיו, כיצד לפתוח בעיצומים מבלי לפגוע בציבור הנזקק לשירותיהם. אבל שאר הפועלים והעובדים, שחשים שנגרם להם עוול בתנאי העסקתם, רשאים לפתוח בעיצומים ושביתות, כדי לשפר את מצבם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לנסוע לח״ל בימי העומר או אחרי ל״ג בעומר ? כ"ד טבת תשפ"ג / 17 בינואר 2023

מותר בלי שום חשש, גם לפני ל"ג לעומר. (כמובן כשיש צורך, שהרי בלי קשר לימי העומר לא תמיד אפשר ליסוע לחוץ לארץ)

לפי האמור גם לעובדי תברואה אסור לשבות, אי פינוי אשפה עלול חס וחלילה להביא למחלות ומגיפות
מה דעתכם? י"ב אייר תשע"ג / 22 באפריל 2013

ברור, שכל דבר שעלול לגרום לסכנה, אסור לשבות ממנו. ומסתבר, שעובדי תברואה, אין בהפסקת עבודתם ליום או יומיים חשש סכנה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה