הלכה ליום ראשון י"ד שבט תשפ"ג 5 בפברואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חנה בת אלז'ייה ז"ל

וההלכה גם מוקדשת להצלחת המשפחה בכל הישועות.

הוקדש על ידי

המשפחה

ט"ו בשבט – האתרוג בקהיר

יום ט"ו בשבט
מחר יחול יום ט"ו בשבט. כלומר, הלילה, יחול ליל ט"ו בשבט. וישנם מנהגים מיוחדים של ליל ט"ו בשבט, כמו שהזכרנו בשנים שעברו. ועתה נחזור בקצרה על חלק מהדברים.

איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר
אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובזוהר מדברים הקשורים ביום זה, והגאון רבי יעקב רקח זצ"ל, הדפיס ספר מיוחד לליל ט"ו בשבט בשם "פרי עץ הדר". וגם בספר "לשון חכמים" שחיבר רבינו הבן איש חי, יש נוסח מיוחד לכבוד ליל ט"ו בשבט. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש ללמוד ב"הבנה" ככל האפשר, ולא בקריאה בלא הבנה, ובפרט יש ללמוד בהלכות השייכות לדיני ט"ו בשבט בענייני ערלה תרומות ומעשרות, ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא בקריאה בלבד, כי אם קורא בלא להבין, לא נחשב ללימוד כלל, ורק בקריאת הזוהר הקדוש, אף שאינו מבין, מכל מקום נחשב לימוד.

מנהג אכילת הפירות
נוהגים להרבות באכילת פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות, ולברך עליהם ברכות הראויות להם, ומנהג זה נזכר גם בדברי כמה מקובלים, ומנהג יפה הוא. וגם אצל מרן זצ"ל, אף על פי שלא היה רגיל בדברים שאינם על פי שורת ההלכה, בכל זאת לרגל ליל ט"ו בשבט היה קונה פירות שונים, והיה יושב עם בני משפחתו, לברך על הפירות ולשאת דברי תורה בפניהם.

בדיקת הפירות מן התולעים
פירות שמצויים בהם תולעים צריך שיפתחם ויבדקם לפני שיברך עליהם ברכת הנהנין, וצריך להיזהר מאד בבדיקת הפירות שמוחזקים בתולעים, מפני שהוא איסור חמור, שהאוכל תולעת חייב חמישה לאווין (פסחים כד.). והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו מעבודת השם יתברך. וכבר העיר לנכון הגאון רבי חזקיה די סילווא (בעל "פרי חדש") על הדרשנים שמרבים לדרוש אך ורק בדברי אגדות פשטים ורמזים, ואינם מוכיחים את העם על איסור תולעים וכיוצא בזה, שאיסורם חמור מאד.

ובפרט יש להיזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים בתקופת ט"ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר.

ברכת שהחיינו על פרי חדש
על פרי חדש (דהיינו פרי שלא אכל ממנו באותה עונה) מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ויש להקדים ברכת הנהנין של הפרי, לפני ברכת שהחיינו, משום שכלל יש בידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם", ולכן, ברכת הפרי שהיא באה בתדירות גבוהה יותר, הרי היא קודמת לברכת שהחיינו שאינה תדירה כל כך. (אבל האשכנזים נוהגים להקדים ברכת שהחיינו).

ואם יש לפניו שני מיני פירות חדשים, די בברכת שהחיינו אחת לשניהם, והיינו דווקא באופן ששני הפירות לפניו, אבל אם אחד מהם אינו לפניו, יברך ברכת שהחיינו על כל מין ממיני הפירות.

להתפלל על אתרוג נאה
יש נוהגים להתפלל ביום ט"ו בשבט שיהיה להם אתרוג מהודר לחג הסוכות, ואף שיש מפקפקים במנהג זה, מכיון שביום ט"ו בשבט לא נגזר דין האילנות ממש, מכל מקום יש קצת טעם למנהג, ולמעשה נהגו בו גדולים וטובים. וכן הנהיג רבינו יוסף חיים זצ"ל, אשר ידע סודות התורה, ומשמעות כל זמן וזמן, ומצא לנכון לכתוב כן בספרו.

האתרוג של מרן זצ"ל בקהיר
וכבר סיפרנו פעם, שכאשר כיהן מרן זצ"ל כאב בית הדין בקהיר, בראשית שנת התש"ט (1948), עזר לו ה' יתברך באופן מופלא לקיים את כל מצוות התורה כהלכתן. ובימים ההם, פרצה מחלוקת עזה בין מדינת ישראל החדשה לבין מדינת מצרים, ולרגל המלחמה, נסגרו הגבולות בין המדינות, אין יוצא ואין בא, ומאחר וכך, נראה היה כי באותה שנה לא יוכלו יהודי מצרים ומרן זצ"ל בראשם להשיג להם אתרוגים, והיה מרן זצ"ל דואג על הדבר ומצפה לרחמי ה' שיזמין לו אתרוג גם בשנה זו.

ואמנם דאגתו לא ארכה זמן רב, כי מעשה היה, ובאותם הימים נשלחה אוניה נושאת כמה ארגזים מלאים אתרוגים מארץ ישראל לחוץ לארץ, ומאת ה' היתה זאת, שבעת הפלגתה, טעה רב החובל והוליך את הספינה אל עבר הים, לתוך השטח הטריטוריאלי של מצרים. כשראו אנשי משמר החופים המצרי את האוניה הישראלית, מיהרו לתפוס אותה, והחרימו את כל הסחורות שעליה, ובכללם האתרוגים. ומאחר והמצרים לא ידעו מהם הפירות הללו, שאלו וחקרו, עד החליטו להעביר אותם אל ראשי הקהילה היהודית בקהיר שיעשו בהם כרצונם, וכך זכה מרן זצ"ל וכל צאן מרעיתו ליטול ארבעת המינים כהלכה בשמחה ובטוב לבב. (אביר הרועים ח"א עמוד 213).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם "ובפרט יש להיזהר בענייני תולעים, בפירות המצויים בתקופת ט"ו בשבט והם מיובשים, כגון תאנים מיובשות, שכידוע הן מוחזקות בתולעים, ובדיקתן קשה מאד. והמזהיר והנזהר, ירבה שלומם כנהר."
שאלה - הרי הרב יוסף כתב ואמר שאינו רוב המצוי ושהוא אוכל ומור אביו אכל? כ"א שבט תשפ"ג / 12 בפברואר 2023

צריך לבדקן היטב היטב. אני עצמי בדקתי פעם היטב היטב פירות למרן זצ"ל לפי הוראתו סמוך לשלחן.

האם אישה יכולה לברך שהחיינו על אכילת ריבת אתרוגים בטו בשבט כיון שלא מברכת על 4 המינים? י"ג שבט תשפ"א / 26 בינואר 2021

על האתרוג לא מברכים שהחיינו, מאחר ולא ניכר עליו שהוא פרי חדש. (כמובן שיש לברך שהחיינו על פירות אחרים חדשים אם ישנם). תבורכי, 

האם יש באתרוג זה דין "לכם"? האם בכה"ג יש יאוש כאשר הקטיף נעשה בידי ישראל? י"א שבט תשע"ז / 7 בפברואר 2017

בענין זה בדיוק דן מרן זצ"ל לגבי האתרוגים, כפי שתראה באביר הרועים חלק א.

מניין לרב ש:   "בקריאת פסוקי התורה בלי הבנה כלל, אין כמעט תועלת כלל." 
הרמח"ל (בדרך ה') מביא שיש תועלת בכתבי הקודש אפילו רק מעצם דיבורם.
כמובן שהוא מחלק בין מי שמשכיל להבין את הכתוב למי שלא, אבל מניין לרב שזה כמעט בכלל ללא תועלת? כ"ד שבט תשע"ג / 4 בפברואר 2013

הכוונה היא, שמי שיכול ללמוד דברים אחרים, הרי שאם ישב ויקרא פסוקים ללא הבנה, זהו "ביטול תורה באיכות", מאחר ויכול באותו זמן ללמוד תורה ברמה גבוהה יותר, ושכר לימוד התורה כשלומדים ברמה גבוהה יותר, הוא גדול יותר, כמו שהוא פשוט בסברא, וכמו שכתב הגאון רבי משה פינשטיין בספרו דברות משה על מסכת קידושין (בסימן העוסק בבן עזאי). לכן כתכנו שכמעט אין תועלת בזה, משום שיש אומרים שיש בזה תועלת כל שהיא. מלבד זאת, מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א האריך בנדון זה בתשובה שנכתבה בימי בחרותו (ואין אנו יודעים אם עוד הוא עומד בדעתו כפי שכתבה בזמן ההוא), וכתב שלדעתו אין זה בכלל תלמוד תורה כלל. ורק לעמי הארצות לגמרי, שאינם יכולים ללמוד שום דבר אחר, יש לומר להם שילמדו חומש או דבר אחר אף בלא הבנה.

כתבתם: "ולהשתדל כאמור ללמוד בהבנה את הדברים, ולא בקריאה בלבד, כי אם קורא בלא להבין, לא נחשב ללימוד כלל, ורק בקריאת הזוהר הקדוש, אף שאינו מבין, מכל מקום נחשב לימוד."
האם בקריאת תהילים, או פרשת השבוע, לא נחשב לימוד תורה בלא הבנה כלל? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

בקריאת תהלים יש תועלת, אבל ראוי מאד לכוין כמה שניתן את פירוש המילים.
בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, יש טעם, גם למי שאינו מבין את הקריאה, שחייב בה מתקנת חז"ל, אפילו אם אינו מבין. ונכון מאד שיקרא גם תרגום לשפה שהוא מבין.
בקריאת פסוקי התורה בלי הבנה כלל, אין כמעט תועלת כלל. ולכן יקרא דברים אחרים בהבנה.

לגבי תולעים - מה הדין לגבי מציאות מזערית הנראית לעין אבל הבחנת התולעת היא רק ע"י מיקרוסקופ? 
כי רוב התולעים של היום כמו בתותים וכנימות הדרים, הם מסוג זה. ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב,

תולעים שאינן נראות כלל וכלל אלא במיקרוסקופ, אינן אסורות באכילה. אבל מצוי מאד בפירות, תולעים שנראות בעין, וצריך להזהר בזה כפי שכתבנו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה


שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה