הלכה ליום חמישי י"ד אב תשפ"ב 11 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת להצלחת

ספיר בת יעל

שתזכה לכל הישועות

הוקדש על ידי

פלוני

שתיית משקאות חריפים בחנויות של נכרים

בעקבות דברים שפורסמו בהלכה יומית, לגבי שתיית קפה בבתי קפה של נכרים בחוץ לארץ. רבים שואלים, האם מותר לשתות משקאות חריפים בבתי קפה של נכרים, וכן לשבת בפגישות עבודה עם נכרים, כשמוגשים שם משקאות חריפים?

ובאמת שיש חילוק גדול בין שתיית קפה אצל נכרים (גויים), לבין שתיית משקאות חריפים. ונבאר את יסודות הדברים:

כשרות המשקאות
ראשית כל, אין אנו דנים כאן על כשרות המאכלים והמשקאות. כי ידוע שבזמנינו, ישנם משקאות שמוחזקים שאין בהם חשש איסור. ולכן רבים יראים ושלמים נוהגים לשתות כמה מיני ויסקי ובירה שאין עליהם חותמת כשרות. ולעומת זאת ישנם משקאות שיש בהם חששות רציניים של תערובת איסור בתוכם. לכן, על כל משקה ומשקה יש לשאול מפי הבקיאים בכשרות, אם מותר לשתותו. (ומצד איסור בישולי גויים, אין לחוש בבירה ובשאר משקאות שכר, משום שאיסור זה אינו נוהג בשכר, מכמה טעמים).

מסיבות של נכרים
אסרו רבותינו לשתות במסיבות של נכרים, כגון בחתונות שלהם וכדומה, שום דבר. ואפילו מים או פירות אסור לאכול ולשתות שם. ולפעמים היקלו בדבר משום איבה (שלא ישנאו אותנו הגויים), ולכן בכל מקרה יש לעשות שאלת חכם.

שתית "שכר" בחנויות של נכרים
מלבד איסור אכילה ושתיה ב"מסיבות של נכרים". אסרו רבותינו לשתות שֵׁכַר (כגון בירה וויסקי) במקום מכירתו. וכגון, חנות של נכרי, או בית קפה, שמוכרים שם משקאות חריפים, אסור ליהודי לשבת שם ולשתות מהשכר. וטעם הגזירה היה, כדי שלא ימשכו היהודים אחרי הגויים, לשתות ולסעוד עמהם, ולבסוף היו מגיעים גם לידי נשואי תערובת. לכן אסרו רבותינו בכל חומר האיסור, לשבת בבתי הנכרים, או בחנויות שלהם, לשתות שם משקאות שכר.

וכל אותם מקומות, שנהגו היהודים לשבת ולשתות "בירה" בין הנכרים, עושים כן שלא ברצון חכמים, ואין להם על מה שיסמכו בהיתר זה כלל ועיקר.

שתית קפה בבתי הנכרים
ואפילו לגבי שתית קפה בבתי קפה של נכרים, יש מקום לאסור, כי ישיבה בבית קפה של גויים, יש לדונה כ"מסיבה" של גויים, שיושבים שם קבוצות קבוצות יחדיו, ומפורש בלשון הרמב"ם (פי"ז מהלכות מאכלות אסורות) שאפילו אם היהודי יושב שם לבדו, ואין לו קשר ושייכות לשאר באי המסיבה, גם כן אסור לו לשתות שם שום דבר.

ומכל מקום כתב הגאון רבי עובדיה סומך בספר זבחי צדק (יורה דעה סימן קיד), שנהגו להקל בדבר, משום "איבה". שהיו נוהגים לעשות כבוד זה לזה בשתית הקפה בבתי משתאות של הנכרים. אבל לגבי שתית משקאות חריפים אין צד היתר בדבר כלל, ויש להזהיר על האיסור לרבים, שלא יטעו אחר לבם לשבת בבתי הנכרים לשתות מן המשקאות המוגשים לפניהם.

ולסיכום: אסור לשתות משקאות חריפים (כשרים) בחנויות או בבתי קפה או בבתים של נכרים. וכן בישיבות עבודה אצל נכרים, נראה שאין להתיר שתית משקאות חריפים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב , האם מותר לאכול ״בוויסקי בר ״? והאם מותר לשתות וויסקי כשר כמובן שידוע שיש וויסקי שהם לא כשרים ?
תודה רבה כ"ג אב תש"פ / 13 באוגוסט 2020

אם מדובר במקום ששותים שם משקאות חריפים, אזי אסור לשתות שם. גם אם הוויסקי כשר, אסור לשתותו שם. תבורך,

האם זה אומר שאת הוויסקי או הבירה של הגויים, לבדי אני יכול לשתות?
האם האיסור הוא בכך שזה נעשה בחברתם?
באם אני קונה וויסקי ושותה בביתי, זה בסדר? כ"ו שבט תשע"ג / 6 בפברואר 2013

אנו לא יכולים להשיב לשאלתך, מפני שאנו לא מצויים כל כך בענינים אלה. יש משקאות ויסקי שרבים שותים, והם מוחזקים בכשרות, אף על פי שאין עליהם הכשר. כמו חלק מהמשקאות "ג'וני ווקר", או "צ'יואס". אך אנו לא יודעים להשיב בדיוק אלה משקאות כשרים ואלה לא. תוכל לשאול תלמידי חכמים הבקיאים בנושא.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה