הלכה ליום חמישי י"ד אב תשפ"ב 11 באוגוסט 2022

ההלכה מוקדשת להצלחת

ספיר בת יעל

שתזכה לכל הישועות

הוקדש על ידי

פלוני

שתיית משקאות חריפים בחנויות של נכרים

בעקבות דברים שפורסמו בהלכה יומית, לגבי שתיית קפה בבתי קפה של נכרים בחוץ לארץ. רבים שואלים, האם מותר לשתות משקאות חריפים בבתי קפה של נכרים, וכן לשבת בפגישות עבודה עם נכרים, כשמוגשים שם משקאות חריפים?

ובאמת שיש חילוק גדול בין שתיית קפה אצל נכרים (גויים), לבין שתיית משקאות חריפים. ונבאר את יסודות הדברים:

כשרות המשקאות
ראשית כל, אין אנו דנים כאן על כשרות המאכלים והמשקאות. כי ידוע שבזמנינו, ישנם משקאות שמוחזקים שאין בהם חשש איסור. ולכן רבים יראים ושלמים נוהגים לשתות כמה מיני ויסקי ובירה שאין עליהם חותמת כשרות. ולעומת זאת ישנם משקאות שיש בהם חששות רציניים של תערובת איסור בתוכם. לכן, על כל משקה ומשקה יש לשאול מפי הבקיאים בכשרות, אם מותר לשתותו. (ומצד איסור בישולי גויים, אין לחוש בבירה ובשאר משקאות שכר, משום שאיסור זה אינו נוהג בשכר, מכמה טעמים).

מסיבות של נכרים
אסרו רבותינו לשתות במסיבות של נכרים, כגון בחתונות שלהם וכדומה, שום דבר. ואפילו מים או פירות אסור לאכול ולשתות שם. ולפעמים היקלו בדבר משום איבה (שלא ישנאו אותנו הגויים), ולכן בכל מקרה יש לעשות שאלת חכם.

שתית "שכר" בחנויות של נכרים
מלבד איסור אכילה ושתיה ב"מסיבות של נכרים". אסרו רבותינו לשתות שֵׁכַר (כגון בירה וויסקי) במקום מכירתו. וכגון, חנות של נכרי, או בית קפה, שמוכרים שם משקאות חריפים, אסור ליהודי לשבת שם ולשתות מהשכר. וטעם הגזירה היה, כדי שלא ימשכו היהודים אחרי הגויים, לשתות ולסעוד עמהם, ולבסוף היו מגיעים גם לידי נשואי תערובת. לכן אסרו רבותינו בכל חומר האיסור, לשבת בבתי הנכרים, או בחנויות שלהם, לשתות שם משקאות שכר.

וכל אותם מקומות, שנהגו היהודים לשבת ולשתות "בירה" בין הנכרים, עושים כן שלא ברצון חכמים, ואין להם על מה שיסמכו בהיתר זה כלל ועיקר.

שתית קפה בבתי הנכרים
ואפילו לגבי שתית קפה בבתי קפה של נכרים, יש מקום לאסור, כי ישיבה בבית קפה של גויים, יש לדונה כ"מסיבה" של גויים, שיושבים שם קבוצות קבוצות יחדיו, ומפורש בלשון הרמב"ם (פי"ז מהלכות מאכלות אסורות) שאפילו אם היהודי יושב שם לבדו, ואין לו קשר ושייכות לשאר באי המסיבה, גם כן אסור לו לשתות שם שום דבר.

ומכל מקום כתב הגאון רבי עובדיה סומך בספר זבחי צדק (יורה דעה סימן קיד), שנהגו להקל בדבר, משום "איבה". שהיו נוהגים לעשות כבוד זה לזה בשתית הקפה בבתי משתאות של הנכרים. אבל לגבי שתית משקאות חריפים אין צד היתר בדבר כלל, ויש להזהיר על האיסור לרבים, שלא יטעו אחר לבם לשבת בבתי הנכרים לשתות מן המשקאות המוגשים לפניהם.

ולסיכום: אסור לשתות משקאות חריפים (כשרים) בחנויות או בבתי קפה או בבתים של נכרים. וכן בישיבות עבודה אצל נכרים, נראה שאין להתיר שתית משקאות חריפים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב , האם מותר לאכול ״בוויסקי בר ״? והאם מותר לשתות וויסקי כשר כמובן שידוע שיש וויסקי שהם לא כשרים ?
תודה רבה כ"ג אב תש"פ / 13 באוגוסט 2020

אם מדובר במקום ששותים שם משקאות חריפים, אזי אסור לשתות שם. גם אם הוויסקי כשר, אסור לשתותו שם. תבורך,

האם זה אומר שאת הוויסקי או הבירה של הגויים, לבדי אני יכול לשתות?
האם האיסור הוא בכך שזה נעשה בחברתם?
באם אני קונה וויסקי ושותה בביתי, זה בסדר? כ"ו שבט תשע"ג / 6 בפברואר 2013

אנו לא יכולים להשיב לשאלתך, מפני שאנו לא מצויים כל כך בענינים אלה. יש משקאות ויסקי שרבים שותים, והם מוחזקים בכשרות, אף על פי שאין עליהם הכשר. כמו חלק מהמשקאות "ג'וני ווקר", או "צ'יואס". אך אנו לא יודעים להשיב בדיוק אלה משקאות כשרים ואלה לא. תוכל לשאול תלמידי חכמים הבקיאים בנושא.

8 ההלכות הפופולריות

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה


לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה

ביקור חולים

לפני כעשרים שנה, דיבר איתנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בענין "הלכה יומית", ואמר לנו שלדעתו נכון שמידי פעם נלמד עניני הלכה שמשולבים בהם גם עניני מוסר. ועתה נדבר בעניני מצות ביקור חולים. בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ל:) אמרו, "וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ", ......

לקריאת ההלכה