הלכה ליום שני י"ד תמוז תשפ"ג 3 ביולי 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת

יעקב בן מלכה

שה' יתברך ימלא כל משאלות לבו לטובה

הוקדש על ידי

המשפחה

נשיקת המזוזה, מזוזה כקמיע, מזוזה לנכרי

שאלה: האם מותר ללכת עם מזוזה תלויה בצוואר בתור קמיע? האם יש ענין לנשק את המזוזה ואת הספר תורה?

תשובה: מצות המזוזה, יש בה סגולה מיוחדת, שבזכותה שומר הקדוש ברוך הוא על פתחי בתי ישראל מכל רע. ולכן כותבים "שדי" על המזוזה מבחוץ, שהוא ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל.

והגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק שני עמוד רלט) כתב להוכיח מדברי הפוסקים שיש איזה סגולה לשמירה כקמיע בנטילת המזוזה.

ומעתה נבוא לדון בשאלה, אם מותר להשתמש במזוזה כקמיע, כי באמת יש כאן כמה חששות הלכתיים, ואנו נדון בשנים מהם.

האחד, שאולי יש לומר, שאת המזוזה יש לקבוע בצד הפתח כפי שצותה התורה, אבל שימוש אחר במזוזה, כמו לקחת אותה בתור קמיע בשרשרת וכדומה, הרי הוא דרך בזיון.

ובאמת שהגאון המהרי"ל, סירב לתת להגמון (כמו ראש עיר) של העיר מזוזות כדי לשמור על מבצריו. ומבואר לכאורה שסבר המהרי"ל, שכל שימוש במזוזה שאינו לשם המצוה, רק לשם שמירה, הוא אסור.

אולם רבינו הגאון יעב"ץ כתב להוכיח מדברי הירושלמי, שמותר לתת אפילו לגוי מזוזות לתלות על פתחי ביתו, אם ידוע שהוא ישמור על כבודה של המזוזה. ואין בדבר איסור כלל. ואף על פי שהגויים אינם מצווים במצות המזוזה, מכל מקום מותר להם להשתמש במזוזה לשמירה. ולפי זה תמה הגאון יעב"ץ על המהרי"ל, מדוע אסר לתת מזוזות להגמון העיר?

והגאון רבי משה פיינשטיין בספרו (שם), כתב להסביר את דברי המהרי"ל, שלעולם גם המהרי"ל מודה שאין איסור לתת מזוזה לגוי, וכן אין איסור להשתמש במזוזה בתור קמיע לשם שמירה, ובכל זאת סירב המהרי"ל לתת את המזוזה להגמון, משום שההגמון ביקש את המזוזות כדי לשמור על מבצריו מפני הגנבים, (כן כתב המהרי"ל), ובאמת שלא מצאנו מקור לדבר, שמזוזה שומרת מגנבים, ולכן יש לחוש, שכאשר יבאו גנבים למבצריו של ההגמון, יכעס שהמזוזות לא שמרו עליו, וישליך אותן בבזיון. ובאופן כזה שיש חשש בזיון, לכל הדעות אסור לתת מזוזה לגוי.

נמצאנו למדים, שמותר להשתמש במזוזה בתור קמיע.

ולגבי נשיקת המזוזה. הנה הוא מנהג יפה שיש שנהגו בו משנים קדמוניות. ויש קצת מקור למנהג ממה שאמרו במסכת עבודה זרה (דף יא.) שבשעה שהוליכו חיילי הקיסר את אונקלוס הגר כדי לשפוט אותו, הניח את ידו על המזוזה וחייך, אמרו לו חיילי הקיסר, מדוע אתה מחייך? אמר להם אונקלוס, שדרכו של מלך, שהוא יושב בפנים, והעבדים שלו שומרים עליו מבחוץ, ואילו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אינו נוהג כן, אלא העבדים שלו יושבים בתוך בתיהם, והוא שומר עליהם מבחוץ. ואף שלא היה מדובר שם בנשיקה אלא בהנחת היד, מכל מקום ניכר שעושים כן כדי לחבב את המצוות ולחזק את אמונתם. אבל לא שייך כאן "חיוב" לנשק את המזוזה, אלא הוא מנהג יפה למי שנוהג בו. וכן לגבי ספר תורה נאמר בתהלים "נשקו בר פן יאנף", ואין בר אלא תורה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין (ריש פרק חלק). וכן נוהגים בכל ישראל, שאותם העומדים סמוך לספר תורה מנשקים אותו בפיהם או בידם, או בהפסק עם טליתם משום נקיות.

שאלות ותשובות על ההלכה

איך יקח מזוזה עליו? הרי הוא נכנס לשירותים? י"ג תמוז תשע"ט / 16 ביולי 2019

בגמרא במסכת שבת דף סב. מבואר שהולך עמה (או עם קמיע אחר) כשהוא עטוף.

8 ההלכות הפופולריות

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

שניים מקרא ואחד תרגום

שלש שאלות: האם חובה מן הדין לקרוא בכל שבוע את הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום"? האם נשים חייבות בקריאה זו? והאם מותר לקרוא את הפרשה תוך כדי שמיעת קריאת התורה בבית הכנסת? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (ח.), אמרו, "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, שניים מקרא ואחד תרגום, שכל המשלים פרשיותי......

לקריאת ההלכה

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים. מצות קריאת הפרשה שנים מקר......

לקריאת ההלכה


נטילת ידיים אחר שעשה צרכיו

ברכת "אשר יצר" תקנוה רבותינו לאמרה אחר שעשה אדם את צרכיו, שאחר שנוטל את ידיו, מברך ברכת אשר יצר, שענינה שבח לה' יתברך על תיקון גוף האדם. וברכה זו מודפסת בכל הסידורים בתחילת ברכות השחר. נטילה שלוש פעמים מעיקר הדין, אין צריך ליטול ידים עם "כלי" שלש פעמים לאחר שיוצאים מבית ה......

לקריאת ההלכה

לברך לאחר ניגוב הידים

שאלה: רבים נוהגים, שלאחר נטילת הידים, תוך כדי הניגוב מברכים על הנטילה. האם מנהג זה הוא כהלכה? תשובה: כלל גדול בידינו במסכת פסחים (דף ז:), כל המצוות, מברך עליהן קודם עשייתן. חוץ מטבילת הגר. כלומר, על כל מצוה שאנו מקיימים, תקנו רבותינו ברכה. לדוגמא, קודם אכילת מצה, מברכים "על אכילת מצה", ......

לקריאת ההלכה

הושענא רבה

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט. ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו ......

לקריאת ההלכה

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שב......

לקריאת ההלכה