הלכה ליום שני י"ד תמוז תשפ"ג 3 ביולי 2023

ההלכה מוקדשת להצלחת

יעקב בן מלכה

שה' יתברך ימלא כל משאלות לבו לטובה

הוקדש על ידי

המשפחה

נשיקת המזוזה, מזוזה כקמיע, מזוזה לנכרי

שאלה: האם מותר ללכת עם מזוזה תלויה בצוואר בתור קמיע? האם יש ענין לנשק את המזוזה ואת הספר תורה?

תשובה: מצות המזוזה, יש בה סגולה מיוחדת, שבזכותה שומר הקדוש ברוך הוא על פתחי בתי ישראל מכל רע. ולכן כותבים "שדי" על המזוזה מבחוץ, שהוא ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל.

והגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק שני עמוד רלט) כתב להוכיח מדברי הפוסקים שיש איזה סגולה לשמירה כקמיע בנטילת המזוזה.

ומעתה נבוא לדון בשאלה, אם מותר להשתמש במזוזה כקמיע, כי באמת יש כאן כמה חששות הלכתיים, ואנו נדון בשנים מהם.

האחד, שאולי יש לומר, שאת המזוזה יש לקבוע בצד הפתח כפי שצותה התורה, אבל שימוש אחר במזוזה, כמו לקחת אותה בתור קמיע בשרשרת וכדומה, הרי הוא דרך בזיון.

ובאמת שהגאון המהרי"ל, סירב לתת להגמון (כמו ראש עיר) של העיר מזוזות כדי לשמור על מבצריו. ומבואר לכאורה שסבר המהרי"ל, שכל שימוש במזוזה שאינו לשם המצוה, רק לשם שמירה, הוא אסור.

אולם רבינו הגאון יעב"ץ כתב להוכיח מדברי הירושלמי, שמותר לתת אפילו לגוי מזוזות לתלות על פתחי ביתו, אם ידוע שהוא ישמור על כבודה של המזוזה. ואין בדבר איסור כלל. ואף על פי שהגויים אינם מצווים במצות המזוזה, מכל מקום מותר להם להשתמש במזוזה לשמירה. ולפי זה תמה הגאון יעב"ץ על המהרי"ל, מדוע אסר לתת מזוזות להגמון העיר?

והגאון רבי משה פיינשטיין בספרו (שם), כתב להסביר את דברי המהרי"ל, שלעולם גם המהרי"ל מודה שאין איסור לתת מזוזה לגוי, וכן אין איסור להשתמש במזוזה בתור קמיע לשם שמירה, ובכל זאת סירב המהרי"ל לתת את המזוזה להגמון, משום שההגמון ביקש את המזוזות כדי לשמור על מבצריו מפני הגנבים, (כן כתב המהרי"ל), ובאמת שלא מצאנו מקור לדבר, שמזוזה שומרת מגנבים, ולכן יש לחוש, שכאשר יבאו גנבים למבצריו של ההגמון, יכעס שהמזוזות לא שמרו עליו, וישליך אותן בבזיון. ובאופן כזה שיש חשש בזיון, לכל הדעות אסור לתת מזוזה לגוי.

נמצאנו למדים, שמותר להשתמש במזוזה בתור קמיע.

ולגבי נשיקת המזוזה. הנה הוא מנהג יפה שיש שנהגו בו משנים קדמוניות. ויש קצת מקור למנהג ממה שאמרו במסכת עבודה זרה (דף יא.) שבשעה שהוליכו חיילי הקיסר את אונקלוס הגר כדי לשפוט אותו, הניח את ידו על המזוזה וחייך, אמרו לו חיילי הקיסר, מדוע אתה מחייך? אמר להם אונקלוס, שדרכו של מלך, שהוא יושב בפנים, והעבדים שלו שומרים עליו מבחוץ, ואילו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אינו נוהג כן, אלא העבדים שלו יושבים בתוך בתיהם, והוא שומר עליהם מבחוץ. ואף שלא היה מדובר שם בנשיקה אלא בהנחת היד, מכל מקום ניכר שעושים כן כדי לחבב את המצוות ולחזק את אמונתם. אבל לא שייך כאן "חיוב" לנשק את המזוזה, אלא הוא מנהג יפה למי שנוהג בו. וכן לגבי ספר תורה נאמר בתהלים "נשקו בר פן יאנף", ואין בר אלא תורה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין (ריש פרק חלק). וכן נוהגים בכל ישראל, שאותם העומדים סמוך לספר תורה מנשקים אותו בפיהם או בידם, או בהפסק עם טליתם משום נקיות.

שאלות ותשובות על ההלכה

איך יקח מזוזה עליו? הרי הוא נכנס לשירותים? י"ג תמוז תשע"ט / 16 ביולי 2019

בגמרא במסכת שבת דף סב. מבואר שהולך עמה (או עם קמיע אחר) כשהוא עטוף.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה