הלכה ליום ראשון כ"ו סיון תשפ"ה 22 ביוני 2025

בישול גויים במסעדות ובבתי מלון - נס להתנוסס

בימים הללו, אנו זוכרים ורואים ישועות גדולות, נסים ונפלאות בהשגחת ה' עלינו מן השמים, ואסור לנו להתעלם מן הדברים הללו, אלא יש להתבונן בהם, כדי לחזק את האמונה בה' יתברך, וכדי לעורר את הבריות לעבודתו.

הנה בשבוע שעבר, נפל טיל על מבנה בבית החולים בלינסון. והנה, אילו היו מפנים את כל בית החולים לפני המלחמה, עוד היינו אומרים, שהדבר נעשה בדרך הטבע. אך לא. בנין זה היה מאוכלס מכל וכל, ורק יום אחד לפני נפילת הטיל, משום מה, התקבלה החלטה בבית החולים לפנות את הבנין, והיה נס גדול שלא נהרג שום אדם מפגיעת הטיל. עלינו להתבונן! הקדוש ברוך הוא ברחמיו שומר עלינו, ואסור להיות כפויי טובה!

וכך נעשו כמה וכמה נסים, עד שמכל הנפילות שהיו עד כה, כמעט ולא נהרגו מבני ישראל, ועוד מצפים אנו לישועת ה' עוד ועוד.

ויש לומר את הדברים הללו, ולפרסמם הרבה, כי בעוונות הרבים, הרבה מאמצעי התקשורת, הם ממש בבחינת "חבר לאיש משחית", שמציגים את הכל כאילו נעשה בדרך הטבע, וכאילו ישראל חכמים גדולים ואמיצים ולכן מצליחים במלחמה, ואין זה נכון, כי "אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר", אם לא שה' ישמור עלינו, לא יועילו כל החכמות וכל הטכנולוגיה, כפי שראינו בפרעות שמחת תורה שלא הועילו שום דבר, מול אומה שפלה וארגוני טרור עלובים. 

ואמרו כמה גדולים בדור שלפנינו, לאחר מלחמת ששת הימים, שהסבר כל נפלאות המלחמה בדרכי הטבע, בבחינת "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", הם שגרמו בסופו של דבר לאסונות לישראל, אלא אדרבה, יש להתחזק יותר באמונה טהורה בה', ולראות את השגחתו הפלאית עלינו, ולחזק את הדברים שהם אלו שמביאים ועוד יביאו לנו את הגאולה השלימה, הלא הם, לימוד התורה, וקיום המצוות, קדושה וטהרה ואמונה, אהבת חברים וערבות הדדית. 

ואמרו רבותינו, שכאשר נעשה לישראל נס בזכות ישראל, אז הם גם זוכים לראות במפלת אויביהם, אבל כאשר הנס לא נעשה בזכות, אלא רק בחסד פשוט מאת ה', אז לא זוכים לראות לגמרי במפלת האויבים.

וכתב מרן החיד"א (בספר דבש לפי מערכת הנו"ן, דף לח ע"א), שלפעמים הנס נעשה במידת הרחמים, ואז אפילו בלי זכות, זוכים לראות במפלת האויבים. 

לכן באלו הימים, עלינו להרבות בתפילה, כדי לעורר את מידת הרחמים, ועלינו להוסיף זכויות לעם ישראל, לכל יחיד ויחיד, ולאומה בכללותה, כדי לזכות את ישראל ולהצדיקם בדין לפני ה', וכל אחד ואחת, צריך שיקבלו עליהם חיזוק באיזה ענין, כדי להרבות בזכויות, שעל ידי זה נזכה בעזרת ה' לישועה אמיתית, בתכלית ההצלחה. 

-------------------
בישול גויים במסעדות ובבתי מלון

שאלה: בעבר, נכתב ב"הלכה יומית", שמסעדות שהיהודי מדליק בהן את האש בבוקר, ובמשך היום הטבח שאינו יהודי מניח את התבשילים על האש, בכל זאת מותר לאכול באותן המסעדות, ואין בדבר איסור משום "בישול גויים". ולאחרונה נודע לי שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל אמר בשיעורו, שאותם שנתנו הכשר למסעדות שהגוי מניח את התבשיל על האש, עשו כן נגד דעת מרן השלחן ערוך. והשאלה אם כן, כיצד נכון לנהוג?

תשובה: אמנם כבר כתבנו בזה בעבר בהלכה יומית, ונבאר תחילה את שורשם של דברים.

איסור בישול גויים
כידוע, גזרו רבותיו שלא לאכול תבשיל שנתבשל על ידי אינו יהודי. ונחלקו רבותינו הראשונים, במקרה שהיהודי הדליק את האש, והנכרי הניח את התבשיל על האש. האם נחשב הדבר שהיהודי בישל את התבשיל, כיון שהוא הדליק את האש, או שיש צורך שהיהודי גם יניח את התבשיל על האש?

ומובן שיסוד המחלוקת תלוי בסוגית הגמרא (במסכת עבודה זרה דף לח.), ולא נוכל להאריך במסגרת זו בביאור המחלוקת.

דעת מרן ודעת הרמ"א
וכפי שכתבנו בעבר, דעת מרן השלחן ערוך (סימן קיג ס"ז) להחמיר בדבר. ואילו לדעת הרמ"א, כל שהיהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים במה שהגוי מניח אחר כך את התבשיל על האש.

ומעתה למדנו, שלפי דעת הרמ"א, שכמותו פוסקים בני אשכנז, כל שהיהודי הדליק את האש, שוב אין חשש בישולי גויים בדבר. ואילו לדעת מרן השלחן ערוך, שבני ספרד הולכים לאורו, אין להקל בדין בישולי הגוי, עד שהיהודי בעצמו יניח את התבשיל על האש. 

הסיבה שיש כשרויות שנוהגות שלא כדעת מרן
ומטעם זה, מערכות הכשרות של הרבנות הראשית ושל העדה החרדית, לא נזהרו שהיהודי יניח את התבשיל על האש, משום שאין הם נזהרים להחמיר כדברי מרן השלחן ערוך. ולכן הסתפקו בכך שהיהודי ידליק את האש בבוקר. ואילו הספרדים נהגו להחמיר שהיהודי יניח את התבשיל על גבי האש, כדעת מרן השלחן ערוך. 

ומה שדיבר מרן זצ"ל בשיעורו, שהבד"ץ של העדה החרדית עשו שלא כדין, הוא משום שהם הציגו עצמם כמערכת כשרות מהודרת מאד, ולכן היה ראוי להם להחמיר בדין בישולי גויים כדעת מרן השלחן ערוך. ואמנם בעקבות דברי מרן זצ"ל, גם הבד"ץ של העדה החרדית החזירו עטרה ליושנה, והחלו להחמיר בדבר כדעת מרן השלחן ערוך, כפי שציין מרן זצ"ל בדבריו.

הדין למעשה
אולם לענין מעשה, הדין הוא כמו שכתבנו, שאותם המיקלים לאכול במסעדות ובבתי מלון שנוהגים כדעת הרמ"א, יש להם על מה שיסמכו.

והסיבה שהמיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, היא משום שכמה מגדולי רבותינו הפוסקים כתבו, שלא שייך איסור בישול גויים אלא כשמדובר בבית או במסעדה של גוי, אבל כאשר המסעדה או הבית שייכים ליהודי, אין שום איסור לאכול מהתבשילים שמבשל שם הגוי. שהרי טעם האיסור של בישולי גויים היה, שמא הגוי יכניס מאכל אסור בתבשיל, וכן שמא היהודי יבוא להתחתן עם הגוי, אבל כאשר הכל נעשה בביתו של היהודי, אין חשש בזה. 

ואף על פי שאין הלכה  כאותם הפוסקים, ולעולם אפילו בביתו של היהודי שייך איסור בבישולי גויים, מכל מקום, כאשר מצטרפות שתי הסברות יחד, כלומר: היהודי הדליק את האש, (שאז לדעת הרמ"א יש להקל בזה), וגם הגוי שהניח את התבשיל עשה זאת במסעדה השייכת ליהודי,  והוא פועל שלו, יש להקל לאכול מבישולי הגוי במקרה כזה. (וראה עוד בספר הליכות עולם ח"ז עמוד קכ, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סימן נד.).

אבל במסעדה של גויים (כמו שמצוי בחוץ לארץ, שיש מסעדות של גויים עם תעודת כשרות), אסור לספרדים לאכול במסעדה (כשרה) של גויים, אף אם היהודי מדליק בבוקר את האש, משום שלדעת מרן השלחן ערוך, יש בזה איסור בישולי גויים. ורק במסעדה של יהודי, יש סברא להקל בזה, גם לדעת מרן השלחן ערוך. כמו שביארנו.

ולכן לסיכום: מסעדה של יהודי, שיהודי מדליק בתוכה את האש בבוקר. ואחר כך הפועל הגוי מניח תבשילים על האש. יש ללמד זכות על המיקלים לאכול במסעדה כזו, אף שהם ספרדים. והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

וכאן המקום לעורר, שיש לצערינו יהודים יקרים בחוץ לארץ, שאינם מדקדקים כל כך במצוות, אבל שומרים בבתיהם על דיני כשרות, והם מרשים לעצמם לאכול במסעדות שאינן כשרות, אם לא מגישים שם בשר. והדבר ברור, שהם נכשלים במאכלות אסורות ממש, ומלבד איסור בישולי גויים, נכשלים באכילת תולעים, ומאכלי חלב שמעורב בהם בשר, ועוד איסורים רבים, והכל מחמת חוסר ידיעה. לכן יש להזהיר על הדבר, וללמדם דעת, שלא יאכלו אלא במסעדות כשרות ממש, שעומדות תחת אחריות מערכת כשרות רצינית, ותבא עליהם ברכת טוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום הרב,
האם מנגל שהודלק ע"י יהודי בצבא והבשר הוכן ע"י גוי דרוזי כשר למאכל יש לציין שאני ספרדי כ"ט אדר תשפ"ב / 2 במרץ 2022

בדיעבד מותר לאכול ממנו. (אני מתייחס רק לשאלת בישולי גויים, ולא לבעיות כשרות אחרות שאיני בקי בנעשה בצבא בימים אלה). תבורך מפי עליון,

כמובן שהמדובר הוא באופן שהבשר נעשה במקום של ישראל, כגון בתוך הבסיס, ולא אם נעשה במקום הפקר כמו בשדה וכדומה. 

שלום הרב,
האם מנגל שהודלק ע"י יהודי בצבא והבשר הוכן ע"י גוי דרוזי כשר למאכל יש לציין שאני ספרדי כ"ט אדר תשפ"ב / 2 במרץ 2022

בדיעבד מותר לאכול ממנו. (אני מתייחס רק לשאלת בישולי גויים, ולא לבעיות כשרות אחרות שאיני בקי בנעשה בצבא בימים אלה). תבורך מפי עליון,

האם בישול של מחלל שבת נחשב לבישול גויים? י"ט אלול תשע"ט / 19 בספטמבר 2019

יש בזה מחלוקת הפוסקים, ומרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ה העלה שמעיקר הדין בישול על ידי מחלל שבת אינו נחשב לבישול גויים.

 

א. לעניין בישול גויים, האם גוי הוא נוצרי או, שגם מוסלמי נחשב לגוי?
ב. האם מותר לאכול חומוס במסעדה או בבית של ערבים מוסלמים או דרוזים?
ג. האם מותר לקנות שמן זית מבית בד השייך לערבים או דרוזים? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

גם מוסלמי נחשב גוי לגבי ענין בישולי גויים.

אסור לאכול חומוס בלי הכשר, ובפרט בבית של מוסלמי או במסעדה שלו.

לגבי שמן זית, יש אומרים שבזמנינו יש בו חשש בכשרותו. אך לנו אין ידיעה ברורה בענין זה. וכאשר אין הדבר ברור שהשמן הוא שמן זית זך, בודאי שיש להחמיר.

יש מסעדות שמי שמכין את האוכל במנגל הוא גוי , האם בכל פעם שהוא מניח קציצה , סטייק וכו' צריך שיהודי יניח את האוכל בתחילת הבישול? ז' תמוז תשע"ח / 20 ביוני 2018

לכתחילה, כן. בדיעבד, כבר ביארנו שיש מקום להקל במסעדות שמבשלים שם גויים כאשר יהודי הדליק את האש.

מה הדין לגבי מפעל(חברת אינטל) שבה יש כשרות רבנות אבל המשגיח מגיע רק בבוקר להדליק את התנורים ורק גויים עובדים במסעדה של החברה? כ' סיון תשע"ח / 3 ביוני 2018

לדעת מרן השלחן ערוך, צריך שאת כל התבשילים במשך כל היום יניחו יהודים על האש. והרמ"א מיקל. והרבנות מיקלה כדעת הרמ"א. ואמנם יש להקל בזה בדיעבד גם לספרדים, כאשר מדובר במסעדה של יהודים. אבל כאן שמדובר במפעל שאינו בבעלות יהודים, יש לברר אם המסעדה גם היא בבעלות האינו יהודי, שאז אי אפשר יהיה להקל לספרדים לאכול שם.

אנו משתדלים להקפיד על בישולי עכו"ם כדעת השו"ע, אך המשפחה המורחבת רוצה לעשות חופשה במלון שיש שם גם טבחים גויים, האם במצב כזה ניתן להקל? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

יש להזהר על כשרות טובה. אבל מצד בישולי גויים אפשר להקל כאשר המלון שייך ליהודים.

אם אני מדליק את האש וגם מניח את הסיר על האש ומרתיח מים, ואח"כ בא הגוי ושופך לתוך הסיר שעל האש את האורז או הפתיתים, האם זה נחשב לבישולי גויים, או שמא הקובע זה שאני הרתחתי את המים? כ"ד כסלו תשע"ח / 12 בדצמבר 2017

למנהג הספרדים הוא בישול גויים. והאשכנזים מיקלים בזה.

 

מה הדין מטפלת פיליפינית שמבשלת לאמא ולמשפחה,  האם אין כאן בישול גוי? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

בודאי שיש בזה מושם בישולי גויים. ויש לדאוג שמישהו יהודי יניח את המאכלים על האש.

לגבי בישול גויים, האם יש הבדל בין בישול לבין חימום אוכל שכבר בושל? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

מאכל שנתבשל כבר, והנכרי רק מחמם אותו, כתב מרן השלחן ערוך שאין בו משום בשולי גויים. וגם בדבר שהוא לח, כגון מרק ירקות, שאנו נוקטים לענין שבת, שיש בישול אחר בישול בלח. ולפי זה היה לנו להחמיר בזה גם לענין בישולי גויים. מכל מקום מאחר ובלאו הכי דעת הרבה פוסקים להקל בבישול אחר בישול אפילו בדבר לח,
 
ולגבי בישולי גויים מדובר באיסור דרבנן, אם כן יש לנו לומר שספק דרבנם להקל בזה. וכן משמעות הפוסקים בראש סימן שיח, שכתבו שמותר לומר לנכרי לחמם בשבת מאכל לח שנתבשל כבר, ולא הזכירו כלל מענין בישולי גויים.
 
לכן לסיכום, מאכל שנתבשל כבר על ידי ישראל, אין בו משום בישולי גויים.

מה הדין אם היהודי מדליק את האש וגם מעביר את האוכל על האש במסעדת הגויים? כ"ו טבת תשע"ג / 8 בינואר 2013

באופן כזה אין איסור בישולי גויים.

מה הדין כאשר יש מסעדות בחו״ל, עם תעודת כשרות, אך הן פתוחות השבת?
מה הדין במקרה נוסף, שהמסעדות כשרות למהדרין, אשר סגורות בשבת, מבצעות ארועים בימי שישי בערב או שבת בצהרים בטענה שקיבלו תשלום באמצע השבוע מראש וגויים מבשלים או מחממים. האם המשגיח צריך להיות נוכח בעת החימום בשבת? כ"ה טבת תשע"ג / 7 בינואר 2013

מסעדה שפתוחה בשבת, ואין שם משגיח כשרות בשבת, ומנהלי המסעדה עצמם אינם אנשים יראי שמים, אין לאכול שם, גם אם יש שם תעודה כשרות.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה