רבים שואלים: מתי יש לברך ברכת הטוב והמטיב?
תשובה: לפני כשלושה שבועות ביארנו, שמי שיושב בסעודה (עם לחם), והוגש לפניו יין, עליו לברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן". ואף על פי שעל שאר המשקאות, כגון מים, מיצי פירות וכדומה, אין לברך בשעת הסעודה. שונה הוא דין היין, שיש לברך עליו אפילו באמצע הסעודה.
תקנת ברכת הטוב והמטיב
מי שהיו יושבים בסעודה, והוגש לפניהם יין, ובירכו עליו בורא פרי הגפן, ואחר כך הובא לפניהם יין אחר. אינם מברכים על היין השני ברכת "בורא פרי הגפן", הואיל וכבר פטרו את היין השני, בברכה שבירכו על היין הראשון.
אולם בכל זאת תיקנו חכמים ברכה מיוחדת על היין השני, והיא ברכת "הטוב והמטיב". כלומר, יש לברך על היין השני בשם ומלכות, ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הטוב והמטיב.
אולם יש תנאים רבים לברכה זו, ויש להזהר מאד שלא לברכה אלא אם יתקיימו על התנאים שנבאר בהלכה זו ובהלכה הבאה.
אין לברך, אלא על שינוי "יין"
לא תיקנו חכמים לברך ברכת "הטוב והמטיב", אלא על שינוי יין. כלומר, שהיו שותים מתחילה מין (סוג) יין אחד, ושוב הובא לפניהם מין יין שונה. אבל אם שתו בתחילה משקה אחר, כגון מים, או מיץ פירות, ואפילו היו שותים משקה חריף וחשוב, כגון "ויסקי" או "קוניאק", ואחר כך הוגש לפניהם יין, אינם מברכים עליו ברכת "הטוב והמטיב", אלא ברכת "בורא פרי הגפן" בלבד.
טעם לברכת הטוב והמטיב
ורבותינו הראשונים נתנו כמה טעמים, מדוע נתקנה ברכת הטוב והמטיב דוקא על היין. והרא"ש (ברכות פ"ו) כתב, שכיון שמצאנו שירה שנאמרת על היין, לפיכך החשיבו רבותינו את היין לתקן עליו ברכה מיוחדת זו. וכן מאחר והיין "קובע ברכה לעצמו", שלפעמים מברכים עליו בשעת הנשואין, וכן בברכת המזון. ועוד. וכן ניתנו עוד טעמים לתקנה זו.
ובהלכה הבאה נביא עוד פרטים בדינים אלה.
