מזלם של ישראל בחודש אב
אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבילות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבילות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ימי פורענות לישראל, ומזלם אינו מאיר להם בימים אלו. וכך שנינו במסכת תענית (דף כו:) "משנכנס אב ממעטין בשמחה". ולכן ישראל שיש לו דין ודברים ותביעה משפטית עם גוי, יתחמק מלהתדיין עמו בימים אלו, ויתדיין עמו לאחר עשירי באב.
משא ומתן של שמחה
מיום ראש חודש אב, ממעטין במשא ומתן של שמחה, כגון קניית רהיטים חדשים לבית חתן וכלה, או קניית תכשיטי זהב וכסף, וכיוצא בזה. ובשאר משא ומתן שאינו של שמחה, כגון קניית רהיטים לביתו, או מכונית חדשה וכדומה, אף על פי שהיה ראוי להחמיר בזה, מכל מקום נהגו להקל, וטוב להמנע מלהביא רהיטים חדשים לביתו, או מכונית חדשה לביתו, בימים אלו, משום ששמחה היא לו.
אכילת בשר ושתיית יין
נהגו ישראל, שבימים אלו, מיום ראש חודש אב ועד ליום עשירי באב, הקרויים "תשעת הימים", אינם שותים יין ולא אוכלים בשר, אלא ביום השבת. (ובענין זה נדון בהרחבה בהלכה מיוחדת). וביום ראש חודש אב עצמו, מותר לאכול בשר ולשתות יין, שכבר כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שלא נהגו בדבר איסור אלא מאחר ראש חודש אב, כלומר, מיום ב' לחודש אב.
שבוע שחל בו תשעה באב
ובשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים עוד מנהגי אבילות, ובכללם האיסור לרחוץ כל גופו במים חמים, והאיסור לכבס בגדים או ללבוש בגדים מכובסים. אולם מנהג האשכנזים להחמיר ולאסור הרחיצה מיום ראש חודש אב, בין במים חמים בין במים צוננים, (זאת אומרת שהם נוהגים שתי חומרות נוספות, לאסור רחיצה כבר מיום ראש חודש אב ולאסור רחיצה אף במים קרים). אולם אף למנהג האשכנזים, אם מדובר באדם הגר במקום שהאקלים שם חם, כגון בארץ ישראל, או באדם המזיע הרבה מחמת איזו סיבה, מותר לו לרחוץ כל גופו במים שאינם חמים אף בשבוע שחל בו תשעה באב. כי לא קיבלו עליהם האשכנזים חומרות אלו, אלא בארצותיהם, שהם ארצות קרות, וגדול כבוד הבריות, ולכן יש להקל בזה כאמור. וכן פסק גם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל.
ובשנה זו (התשע"ב), אין לנו את הדינים הנוהגים בשבוע שחל בו תשעה באב. שהרי תשעה באב יחול בשבת, וביום ראשון עשירי באב תחול התענית. כך שאין לנו "שבוע שחל בו" תשעה באב.
לבישת בגדים מכובסים, למנהג האשכנזים
כמו שכתבנו, בשנה זו אין לנו את דיני שבוע שחל בו תשעה באב. אולם כאמור, מנהג האשכנזים שלא ללבוש בגדים מכובסים, ושלא לכבס בגדים בכל תשעת הימים, מיום ראש חודש אב. ופרטי הדינים בזה נתבאנו בהלכה מיוחדת שעסקה בדין זה.
קניות עבר חתן וכלה
כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם קבעו את זמן הנשואים מיד לאחר תשעה באב, והבחור עדיין לא קיים פריה ורביה (דהיינו שעדיין אין לו בן ובת, כמו שביארנו במצות פריה ורביה) מותר לקנות עבור החתן והכלה כל צרכיהם אפילו בימים אלו, ואפילו אם יש שהות לקנות את צרכי החתן והכלה אחרי תשעה באב, כגון שנשואיהם נקבעו ליום ט"ו באב, אם יש חשש שיתייקרו לאחר מכן, מותר לקנותם בימים אלו כל שיש חשש הפסד בדבר.
ולסיכום הדברים, ישנם ארבעה דרגות חומרה של אבלות בימים אלו. הדרגה הקלה מיום שבעה עשר בתמוז ועד ראש חודש אב. הדרגה השנייה מיום ראש חודש אב ועד עשירי באב. הדרגה השלישית, חמורה ממנה, בשבוע שחל בו תשעה באב, והדרגה החמורה מכולם, יום תשעה באב עצמו, שהוא יום אבל ותענית כאשר יתבאר.
