הלכה ליום שלישי כ"ח טבת תשפ"א 12 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה,עבור הגאון

רבי יעקב חי בן חיה פייגא צפורה בתושח"י בן הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל

ראש ישיבת באר יעקב
ה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו ויחזקהו וישוב
לאיתנו הראשון במהרה ויזכה להגדיל תורה בבריאות

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

הדחת כלים בשבת, במקום שיש כלים אחרים

שאלה: האם מותר לשטוף כלים לצורך השבת, גם כאשר יש ברשותינו כלים אחרים שניתן להשתמש בהם לכל סעודה וסעודה?

תשובה: אמנם בזמנינו, בדרך כלל רוב בני האדם יש ברשותם די כלים לצורך שתי סעודות או יותר . ומכאן השאלה, האם גם באופן כזה, מותר לשטוף את הכלים שהתלכלכו בליל שבת, לצורך סעודת הבוקר, או שמא אין להקל בדבר, הואיל ויש באפשרותו להוציא כלים אחרים נקיים מן הארון.

והנה נחלקו בזה גדולי הפוסקים. כי בספר אהל מועד (דף לה.) משמע, שאם יש לו כלים אחרים, לא יוכל להדיח את הכלים המלוכלכים, שהרי אין בהם צורך לשבת. ולעומת זאת במנהגי מהר"ש (סוף סי' שצד) כתב, שמותר להדיח בשבת אפילו עשרים קערות, אף על פי שאין לו צורך אלא באחת מהן.

ולענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא).

ועל כל פנים באופן שיש צורך ממשי באחד הכלים, ויחד איתו שוטף את שאר הכלים, יש מקום להקל בזה יותר בריוח. שיש אומרים שאף לשיטת האהל מועד, כל שכבר הותר לו להדיח חלק מהכלים, הותר לו להדיח אף את האחרים לצורך השבת.

ולסיכום: המיקלים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, לצורך סעודה אחרת, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים נקיים, יש להם על מה שיסמכו. וכן המנהג.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם "לענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא)."
אולם בכך מתעלם כבודו מפסק מפורש של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו 'לוית חן', שם הוא כותב שאין להקל בזה, וכאשר יש לו כלים נוספים - אין הוא רשאי לשטוף את הכלים המלוכלים, עי"ש.

ולפלא שכבודו שולח מייל שכותרתו 'מפסקי מרן הרב עובדיה זצ"ל', אך אינו מזכיר כלל את דעתו בתוך ההלכה.  ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

תודה על ההערה.

כל ההלכות בהלכה יומית, הן על פי פסקי מרן זצ"ל.

נכון הוא שכן כתב מרן זצ"ל בספרו לוית חן, אולם אין זה סותר את דברינו, שבמקום שהדבר מפריע מאד, יש להקל. וכן באופן שהזכיר כבודו בשאלה, שיש לו כלים אחרים, אבל רוצה לאכול דוקא מכלים אלו ולכן שוטף אותם, יש להקל, כמו שפסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת חלק שישי עמוד קג והלאה. עיין שם. ושם הביא את דברי השבט הלוי והמשנה הלכות כמו שכתבנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה