הלכה ליום ראשון י"ח חשון תשפ"ו 9 בנובמבר 2025

הדחת כלים בשבת, במקום שיש כלים אחרים

שאלה: האם מותר לשטוף כלים לצורך השבת, גם כאשר יש ברשותינו כלים אחרים שניתן להשתמש בהם לכל סעודה וסעודה?

תשובה: אמנם בזמנינו, בדרך כלל רוב בני האדם יש ברשותם די כלים לצורך שתי סעודות או יותר . ומכאן השאלה, האם גם באופן כזה, מותר לשטוף את הכלים שהתלכלכו בליל שבת, לצורך סעודת הבוקר, או שמא אין להקל בדבר, הואיל ויש באפשרותו להוציא כלים אחרים נקיים מן הארון.

והנה נחלקו בזה גדולי הפוסקים. כי בספר אהל מועד (דף לה.) משמע, שאם יש לו כלים אחרים, לא יוכל להדיח את הכלים המלוכלכים, שהרי אין בהם צורך לשבת. ולעומת זאת במנהגי מהר"ש (סוף סי' שצד) כתב, שמותר להדיח בשבת אפילו עשרים קערות, אף על פי שאין לו צורך אלא באחת מהן.

ולענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא).

ועל כל פנים באופן שיש צורך ממשי באחד הכלים, ויחד איתו שוטף את שאר הכלים, יש מקום להקל בזה יותר בריוח. שיש אומרים שאף לשיטת האהל מועד, כל שכבר הותר לו להדיח חלק מהכלים, הותר לו להדיח אף את האחרים לצורך השבת.

ולסיכום: המיקלים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, לצורך סעודה אחרת, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים נקיים, יש להם על מה שיסמכו. וכן המנהג.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם "לענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא)."
אולם בכך מתעלם כבודו מפסק מפורש של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו 'לוית חן', שם הוא כותב שאין להקל בזה, וכאשר יש לו כלים נוספים - אין הוא רשאי לשטוף את הכלים המלוכלים, עי"ש.

ולפלא שכבודו שולח מייל שכותרתו 'מפסקי מרן הרב עובדיה זצ"ל', אך אינו מזכיר כלל את דעתו בתוך ההלכה.  ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

תודה על ההערה.

כל ההלכות בהלכה יומית, הן על פי פסקי מרן זצ"ל.

נכון הוא שכן כתב מרן זצ"ל בספרו לוית חן, אולם אין זה סותר את דברינו, שבמקום שהדבר מפריע מאד, יש להקל. וכן באופן שהזכיר כבודו בשאלה, שיש לו כלים אחרים, אבל רוצה לאכול דוקא מכלים אלו ולכן שוטף אותם, יש להקל, כמו שפסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת חלק שישי עמוד קג והלאה. עיין שם. ושם הביא את דברי השבט הלוי והמשנה הלכות כמו שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה