הלכה ליום ראשון י"ח חשון תשפ"ו 9 בנובמבר 2025

הדחת כלים בשבת, במקום שיש כלים אחרים

שאלה: האם מותר לשטוף כלים לצורך השבת, גם כאשר יש ברשותינו כלים אחרים שניתן להשתמש בהם לכל סעודה וסעודה?

תשובה: אמנם בזמנינו, בדרך כלל רוב בני האדם יש ברשותם די כלים לצורך שתי סעודות או יותר . ומכאן השאלה, האם גם באופן כזה, מותר לשטוף את הכלים שהתלכלכו בליל שבת, לצורך סעודת הבוקר, או שמא אין להקל בדבר, הואיל ויש באפשרותו להוציא כלים אחרים נקיים מן הארון.

והנה נחלקו בזה גדולי הפוסקים. כי בספר אהל מועד (דף לה.) משמע, שאם יש לו כלים אחרים, לא יוכל להדיח את הכלים המלוכלכים, שהרי אין בהם צורך לשבת. ולעומת זאת במנהגי מהר"ש (סוף סי' שצד) כתב, שמותר להדיח בשבת אפילו עשרים קערות, אף על פי שאין לו צורך אלא באחת מהן.

ולענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא).

ועל כל פנים באופן שיש צורך ממשי באחד הכלים, ויחד איתו שוטף את שאר הכלים, יש מקום להקל בזה יותר בריוח. שיש אומרים שאף לשיטת האהל מועד, כל שכבר הותר לו להדיח חלק מהכלים, הותר לו להדיח אף את האחרים לצורך השבת.

ולסיכום: המיקלים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, לצורך סעודה אחרת, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים נקיים, יש להם על מה שיסמכו. וכן המנהג.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם "לענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא)."
אולם בכך מתעלם כבודו מפסק מפורש של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו 'לוית חן', שם הוא כותב שאין להקל בזה, וכאשר יש לו כלים נוספים - אין הוא רשאי לשטוף את הכלים המלוכלים, עי"ש.

ולפלא שכבודו שולח מייל שכותרתו 'מפסקי מרן הרב עובדיה זצ"ל', אך אינו מזכיר כלל את דעתו בתוך ההלכה.  ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

תודה על ההערה.

כל ההלכות בהלכה יומית, הן על פי פסקי מרן זצ"ל.

נכון הוא שכן כתב מרן זצ"ל בספרו לוית חן, אולם אין זה סותר את דברינו, שבמקום שהדבר מפריע מאד, יש להקל. וכן באופן שהזכיר כבודו בשאלה, שיש לו כלים אחרים, אבל רוצה לאכול דוקא מכלים אלו ולכן שוטף אותם, יש להקל, כמו שפסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת חלק שישי עמוד קג והלאה. עיין שם. ושם הביא את דברי השבט הלוי והמשנה הלכות כמו שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה