הלכה ליום ראשון י"ח חשון תשפ"ו 9 בנובמבר 2025

הדחת כלים בשבת, במקום שיש כלים אחרים

שאלה: האם מותר לשטוף כלים לצורך השבת, גם כאשר יש ברשותינו כלים אחרים שניתן להשתמש בהם לכל סעודה וסעודה?

תשובה: אמנם בזמנינו, בדרך כלל רוב בני האדם יש ברשותם די כלים לצורך שתי סעודות או יותר . ומכאן השאלה, האם גם באופן כזה, מותר לשטוף את הכלים שהתלכלכו בליל שבת, לצורך סעודת הבוקר, או שמא אין להקל בדבר, הואיל ויש באפשרותו להוציא כלים אחרים נקיים מן הארון.

והנה נחלקו בזה גדולי הפוסקים. כי בספר אהל מועד (דף לה.) משמע, שאם יש לו כלים אחרים, לא יוכל להדיח את הכלים המלוכלכים, שהרי אין בהם צורך לשבת. ולעומת זאת במנהגי מהר"ש (סוף סי' שצד) כתב, שמותר להדיח בשבת אפילו עשרים קערות, אף על פי שאין לו צורך אלא באחת מהן.

ולענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא).

ועל כל פנים באופן שיש צורך ממשי באחד הכלים, ויחד איתו שוטף את שאר הכלים, יש מקום להקל בזה יותר בריוח. שיש אומרים שאף לשיטת האהל מועד, כל שכבר הותר לו להדיח חלק מהכלים, הותר לו להדיח אף את האחרים לצורך השבת.

ולסיכום: המיקלים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, לצורך סעודה אחרת, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים נקיים, יש להם על מה שיסמכו. וכן המנהג.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם "לענין הלכה, המיקלים בזה יש להם על מה שיסמכו, וכן נוהגים רוב העולם, שמדיחים את הכלים המלוכלכים, אף על פי שיש ברשותם כלים אחרים, מפני שכוונתם להשתמש בכלים הנשטפים כעת, ואינם חפצים בכלים חדשים מהארון. וכן העידו על המנהג בזה, הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סי' לט) והגאון משנה הלכות (ח"ג סי' מא)."
אולם בכך מתעלם כבודו מפסק מפורש של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו 'לוית חן', שם הוא כותב שאין להקל בזה, וכאשר יש לו כלים נוספים - אין הוא רשאי לשטוף את הכלים המלוכלים, עי"ש.

ולפלא שכבודו שולח מייל שכותרתו 'מפסקי מרן הרב עובדיה זצ"ל', אך אינו מזכיר כלל את דעתו בתוך ההלכה.  ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

תודה על ההערה.

כל ההלכות בהלכה יומית, הן על פי פסקי מרן זצ"ל.

נכון הוא שכן כתב מרן זצ"ל בספרו לוית חן, אולם אין זה סותר את דברינו, שבמקום שהדבר מפריע מאד, יש להקל. וכן באופן שהזכיר כבודו בשאלה, שיש לו כלים אחרים, אבל רוצה לאכול דוקא מכלים אלו ולכן שוטף אותם, יש להקל, כמו שפסק מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה שבת חלק שישי עמוד קג והלאה. עיין שם. ושם הביא את דברי השבט הלוי והמשנה הלכות כמו שכתבנו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו ממוצאי יום ראשון, ליל יום שני, שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

ממתי ניתן להדליק

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, וכפי שביארנו אתמול. ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בע......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה


אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה