הלכה ליום חמישי ב' סיון תשפ"א 13 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן רוחמה ז"ל

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים וכל קריאת ההלכה תהא לזכותו ולעילוי נשמתו

הוקדש על ידי

נכדיו

ברכות הנהנין וקריאת שמע בליל שבועות

-----------------------

עת צרה היא ליעקב, כאשר אויבינו קמים עלינו מבית ומחוץ לכלותינו, חובה עלינו להעתיר בתפילה לה' יתברך, בפרט לשלומם של חיילי צבא הגנה לישראל, שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום, וכל אויביהם יפלו תחתיהם. ויהי רצון שישלח ה' רפואה שלימה לחיילים הפצועים, ולכל הנפגעים, ונזכה לראות בתשועת ישראל, אמן.
אנו מזכירים כאן את דברי מרן זצ"ל, בימי מבצע עופרת יצוקה, כי חובה על כל איש ואשה, לשים לב לסובבים אותם, שאם יש שכנים מוגבלים או זקנים, יש להתעניין בשלומם, ולסייע להם ככל הנדרש, כדי שיוכלו למצוא מחסה לנפשם, ולא להניחם חלילה לבדם. ושומע לנו ישכון בטח. 

-----------------------

בהלכה הקודמת הזכרנו את מנהג תיקון ליל שבועות, שנוהגים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה.

קריאת תיקון "קריאי מועד"
ראשית נבאר לגבי מה שכתבנו, שנכון לקרוא בליל שבועות את התיקון הנדפס בספר קריאי מועד.

הנה אף על פי שכן הוא מנהג הספרדים, וכמו שכתבו רבותינו המקובלים, מכל מקום אותם הנוהגים ללמוד בלילה ספר המצות להרמב"ם, ולשמוע שיעורי תורה, יש להם על מה שיסמכו, בפרט אם נראה לרבנים הנמצאים באותו מקום שהתועלת היוצאת מלימוד זה מרובה יותר, כגון אותם סדרי לימוד הנערכים במקומות שיושביהם רחוקים מן הדת, ויש לעוררם ולקרבם בדברי תורה נעימים, להטות למוסר אזניהם. ובקריאת התיקון נראה שלא תצא תועלת כל כך.

וכתב מרן רבינו זצ"ל (בספרו על הלכות יום טוב עמוד שיא), שרבים מגאוני אשכנז, ובהם הגאון ראי"ה קוק, נהגו ללמוד בליל שבועות בספר המצות להרמב"ם. וכן בבית הכנסת של מרן זצ"ל, נוהג ללמד ברבים ממדרשי חז"ל וביאורי הלכות (מלבד קריאת התיקון). ומכל מקום במקום שהציבור קוראים את התיקון מספר קריאי מועד, לא נכון לשנות מכלל הציבור, ויש לקרוא התיקון כמו שכתבו המקובלים.

ברכה על מאכל ומשקה בליל שבועות
העוסקים בתורה בלילה, ומגישים בפניהם מדי פעם בפעם תה או קפה וכדומה, עליהם לברך בפעם הראשונה שישתו, ואחר כך אינם חוזרים לברך שוב בכל פעם. ואפילו אם יש שהות של יותר משעה ורבע בין שתיה לשתיה, אין לברך שנית, כי נפטרו מן הברכה בפעם הראשונה שבירכו.

וטוב לכוין בפירוש בתחילה, שדעתו לפטור בברכתו את כל מה שיוגש לפניו בלילה.

אמנם הדבר ברור, שאם יצא מבית הכנסת החוצה, ובחזרתו הוגשו לפניו שוב משקאות, עליו לחזור ולברך שנית, כי היציאה מבית הכנסת נחשבת "היסח הדעת", ושוב אינו נפטר בברכתו הראשונה. (חזו"ע עמוד שיא).

קריאת שמע
יש לקרוא קריאת שמע בליל שבועות, לפני זמן חצות הלילה. כפי שנהגו בבתי הכנסת. (שם).

ברכות השחר וברכות התורה
אין לברך ברכות השחר אלא אחרי "עלות השחר" (וזמן עלות השחר מודפס בלוחות השנה). ואף מי שלא ישן כל הלילה, רשאי לברך ברכות התורה בעלות השחר. ומלבד ברכות התורה, יש לברך את כל ברכות השחר, כולל ברכת "אלקי נשמה", מלבד ברכת "על נטילת ידיים", שמי שלא ישן בלילה, נוטל ידיו בלא ברכה. (וברכת "אשר יצר" יש לברך, רק למי שהוצרך לברכה זו, כפי הדין בכל ימות השנה).

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן זצ"ל לא היה עמנו בצוק איתן... ד' סיון תשפ"א / 15 במאי 2021

נכון, טעיתי, הכוונה לעופרת יצוקה,

מדוע מי שיצא מבית הכנסת יצטרך לשוב ולברך? הרי הותיר שם מקצת החברים שאוכלים ולומדים איתו שם? ד' סיון תשע"ט / 7 ביוני 2019

מאחר ומדובר בדברים שאין חיוב לברך עליהם ברכה אחרונה במקומם, כלומר, שתיה או פירות (שאינם משבעת המינים), לכן לא אומרים בזה שאם הניח מקצת חברים אינו חוזר לברך. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, ובהם בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן יא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה