בהלכה הקודמת הזכרנו את האיסור "לכבוש כבשים", כלומר, להכין "חמוצים" מירקות בשבת, משום ש"כבוש, הרי הוא כמבושל", וכשם שאסור לבשל בשבת, כן אסור לכבוש ירקות וכדומה בשבת.
מליחת צנון, בצל ושום
מלבד האיסור לכבוש כבשים בשבת, אסרו רבותינו לעשות דבר שנראה ככבישת כבשים בשבת. ולכן אסור למלוח בשבת כמה חתיכות של צנון או שום או בצל יחד, כיון שיש רגילות לכובשן במלח, והמליחה מחלישה את כח החריפות שלהן. אבל מותר לטבל במלח חתיכה אחת של בצל, ולאכלה מיד, שניכר שאינו עושה כן כדי לכובשה, אלא לאכילה בלבד.
מליחת סלאט ירקות
ומכאן למד רב אחד ז"ל, שאסור למלוח בשבת סלאט שיש בתוכו עגבניות, משום שהרי זה דומה לכובש כבשים, שאסור בשבת. והביא שכן פסק בספר כף החיים (סימן שכא ס"ק יט).
אולם האמת שמן הדין יש להקל בזה, משום שהעגבניות שבסלאט, אין רגילות כלל וכלל לכובשן, וניכרים הדברים, שהמולח את העגבניות אינו עושה כן כדי לכבוש אותן, אלא כדי לתת בהם טעם טוב. ואף לדברי המחמירים בזה, אם אחרי שמפזר מלח על גבי הסלאט, שופך עליהן מיץ לימון או שמן, המחלישים את כח המלח, אין בדבר איסור לכל הדעות.
וכתב מרן רבינו זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה ח"ד עמוד תנז), שהמחמירים לעשות כן, לשפוך שמן או מיץ לימון על המלח, תבא עליהם ברכת טוב. אולם מעיקר הדין יש להקל בזה, כמבואר. ואפילו כשמעורב בסלאט מלפפונים, שהדרך לכובשן, גם כן מותר לעשות כן, מכמה וכמה טעמים.
פיזור סוכר על גבי פירות
עוד נחלקו גדולי דורינו, אם מותר לפזר בשבת סוכר על גבי תותים ושאר פירות, כאשר ידוע שהסוכר גורם לשינוי בפירות, כעין כבישה. ובפרט שכיום נוהגים לכבוש פירות בסוכר בקופסאות שימורים. ואם כן לכאורה יש מקום לדון ולהחמיר בזה.
אך להלכה כתב מרן רבינו זצ"ל (שם, עמוד תנז), שהדבר מותר, (כל שעושה כן על מנת לאכול ביום השבת עצמו), משום שמליחה בסוכר אינה נחשבת "מליחה" כלל. ואף לענין דין מליחת הבשר, כדי להוציא ממנו את הדם, אין תועלת כלל במליחה על ידי סוכר. נמצא אם כן שאין דמיון כלל בין כבישה במלח לכבישה בסוכר. וכן מביאים להתיר בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל (בשו"ת אור לציון ח"ב עמוד רמז).
לכן לסיכום: אסור למלוח ירקות שדרך לכבוש אותן בשבת. כגון, שומים, בצלים וכדומה, אבל מותר למלוח כל חתיכה בנפרד, ולאכלה מיד.
ומותר לפזר מלח על גבי סלאט של עגבניות. והמחמירים לשפוך אחר כך שמן או מיץ לימון על הסלאט, תבא עליהם ברכת טוב.
מותר לפזר סוכר על גבי תותים, כל שכוונתו לאכלם ביום השבת עצמו. (כדי שלא יהיה כמכין משבת לחול).
