הלכה ליום חמישי י' סיון תשפ"ב 9 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן דינה וניסן ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

הבנים

מליחת ירקות בשבת

בהלכה הקודמת הזכרנו את האיסור "לכבוש כבשים", כלומר, להכין "חמוצים" מירקות בשבת, משום ש"כבוש, הרי הוא כמבושל", וכשם שאסור לבשל בשבת, כן אסור לכבוש ירקות וכדומה בשבת.

מליחת צנון, בצל ושום
מלבד האיסור לכבוש כבשים בשבת, אסרו רבותינו לעשות דבר שנראה ככבישת כבשים בשבת. ולכן אסור למלוח בשבת כמה חתיכות של צנון או שום או בצל יחד, כיון שיש רגילות לכובשן במלח, והמליחה מחלישה את כח החריפות שלהן. אבל מותר לטבל במלח חתיכה אחת של בצל, ולאכלה מיד, שניכר שאינו עושה כן כדי לכובשה, אלא לאכילה בלבד.

מליחת סלאט ירקות
ומכאן למד רב אחד ז"ל, שאסור למלוח בשבת סלאט שיש בתוכו עגבניות, משום שהרי זה דומה לכובש כבשים, שאסור בשבת. והביא שכן פסק בספר כף החיים (סימן שכא ס"ק יט).

אולם האמת שמן הדין יש להקל בזה, משום שהעגבניות שבסלאט, אין רגילות כלל וכלל לכובשן, וניכרים הדברים, שהמולח את העגבניות אינו עושה כן כדי לכבוש אותן, אלא כדי לתת בהם טעם טוב. ואף לדברי המחמירים בזה, אם אחרי שמפזר מלח על גבי הסלאט, שופך עליהן מיץ לימון או שמן, המחלישים את כח המלח, אין בדבר איסור לכל הדעות.

וכתב מרן רבינו זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה ח"ד עמוד תנז), שהמחמירים לעשות כן, לשפוך שמן או מיץ לימון על המלח, תבא עליהם ברכת טוב. אולם מעיקר הדין יש להקל בזה, כמבואר. ואפילו כשמעורב בסלאט מלפפונים, שהדרך לכובשן, גם כן מותר לעשות כן, מכמה וכמה טעמים.

פיזור סוכר על גבי פירות
עוד נחלקו גדולי דורינו, אם מותר לפזר בשבת סוכר על גבי תותים ושאר פירות, כאשר ידוע שהסוכר גורם לשינוי בפירות, כעין כבישה. ובפרט שכיום נוהגים לכבוש פירות בסוכר בקופסאות שימורים. ואם כן לכאורה יש מקום לדון ולהחמיר בזה.

אך להלכה כתב מרן רבינו זצ"ל (שם, עמוד תנז), שהדבר מותר, (כל שעושה כן על מנת לאכול ביום השבת עצמו), משום שמליחה בסוכר אינה נחשבת "מליחה" כלל. ואף לענין דין מליחת הבשר, כדי להוציא ממנו את הדם, אין תועלת כלל במליחה על ידי סוכר. נמצא אם כן שאין דמיון כלל בין כבישה במלח לכבישה בסוכר. וכן מביאים להתיר בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל (בשו"ת אור לציון ח"ב עמוד רמז).

לכן לסיכום: אסור למלוח ירקות שדרך לכבוש אותן בשבת. כגון, שומים, בצלים וכדומה, אבל מותר למלוח כל חתיכה בנפרד, ולאכלה מיד.

ומותר לפזר מלח על גבי סלאט של עגבניות. והמחמירים לשפוך אחר כך שמן או מיץ לימון על הסלאט, תבא עליהם ברכת טוב.

מותר לפזר סוכר על גבי תותים, כל שכוונתו לאכלם ביום השבת עצמו. (כדי שלא יהיה כמכין משבת לחול).

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה